מחבר: אופירה גל

שנת ההוצאה: 2000

מילות מפתח: נגב

הספר "אל הנגב" מפגיש את הלומד עם דרום הארץ - אזור המשתרע על פני למעלה ממחצית שטחה של מדינת ישראל, ומתגוררים בו רק 8% מתושביה. בספר שלוש יחידות.
היחידה הראשונה עוסקת בתיאור התנאים הטבעייםשל האזור ובבחינת משמעותם לאדם.
ביחידה שנייה נבחנים תהליך ההתישבות בנגב, סוגי הישובים והאפשרויות להחיזוקים ולהרחבתם.
היחידה השלישית דנה בפיתוח הכלכלי הנגב כיום בתחומי החקלאות, התעשייה והתיירות, ובשאלה כיצד אפשר להגיע לאיזון בין פיתוח האזור לבין שמירה על משאביו הטבעיים. אל הספר

נושא/נושאים: , ספרי לימוד

תוכן הספר:

• אל הנגב פרקים בגיאוגרפיה של דרום הארץ

• תוכן העניינים

• תחילת מסע

• יחידה 1 הסביבה המדברית

• פרק ראשון על המדבריות בעולם

• "פארק הקשתות" המצוי באזור צחיח במדינת יוטה שבארה"ב

• מהו מדבר

• ללא כותרת

• פריט 2 תנועת האוויר באזור קו המשווה וקווי הרוחב ‭30°‬ צפון ודרום

• פריט 3 נוף במדבר סיני שבמצרים

• פריט 5 חוליות במדבר סהרה, מרוקו רוחות המדבר נושאות עימן גרגירי אבק זעירים וגרגירי חול גדולים יותר. כאשר החול המוסע ברוח נבלם על ידי מחסום כלשהו (אבנים, שיחים זעירים) או כאשר תנועתו נפסקת מפני שהרוח נחלשה - הוא מצטבר ויוצר חולית (ךיונה‭.(‬ רבות מן החוליות אינן יציבות והן נודדות, בגלל הרוח הדוחפת את גרגירי החול ומגלגלת אותם הלאה. צורותיהן של החוליות מגוונות מאוד, ובדרך כלל צורתן תלויה בכיוון הרוח הנושבת ובעוצמתה.

• פריט 4 גךנד קניון, צפון אריזונה שמורת הטבע גרנד קניון נמצאת בתחום האקלים הצחיח למחצה והיא דוגמה מדהימה לכוחם של המים בעיצוב הנוף. מי נהר הקולורדו, שמקורם באזור גשום ולח - גילפו, חתרו ויצרו את הקניון הנראה בתמונה, במשך מיליוני שנים.

• פריט 6 אל-חודרה, נווה מדבר בסיני שבמצרים

• פריט 7 אזור הפקת נפט בערב הסעודית

• פריט ‭| 8‬ פטרה | עיר קדומה בתחומי ירדן, בירתם של הנבטים לפני כ‭2,000-‬ שנה. כיום משמשת אתר תיירות להמוני תיירים המג‭/'‬ים כדי לחזות בארמונות, במבני המגורים ובקברים, שנחצבו ונבנו בתוך סלעי אבן החול.

• שטר צרפתי המנציח את הנסיך הקטן ואת אנטואן דה סנט אכזיפרי

• במערות המצויות במרכז הסהרה נתגלו ציורי סלע ובהם בעלי חיים כמו פילים וסוסים. אלה הם בעלי חיים שאי ז מסוגלים להתקיים בתנאי מדבר, אך הציורים מעידים על כך שהם חיו באזור בתקופה קדומה. מכך מסיקים שהאקלים שם באותה תקופה היה לח ואיפשר את קיומם.

• פריט 10 כרמים באזור של אקלים צחיח המצוי בדרום קליפורניה

• ללא כותרת

• ולסיכום - דרום הארץ, אזור מדברי בישראל

• פריט 12 מדבריות המזרח התיכון

• פרק שני אקלים הנגב

• אזור חולות סמר שבערבה הדרומית

• א. מאפייני האקלים

• פריט 1 אזות האקלים בישראל

• פריט 2 כמות המשקעים השנתית הממוצעת בישראל, ‭1990-1961‬

• פריט ‭[ 3‬ כמות המשקעים השנתית הממוצעת במבחר מקומות בנגב, ‭1990-1961‬

• פריט 4 כמות המשקעים במבחר מקומות בנגב

• פריט ‭| 5‬ א. שיטפון בנחל פארן "משטרת התנועה מודיעה על חסימת הדרך לאילת בעקבות שיטפון בנחל פארן. השיטפון פגע בכביש הערבה, ואין אפשרות לחצות אותו‭".‬ זוהי לשון ההודעה שנמסרה באמצעי התקשורת ביום שבו אירע השיטפון הנראה בתמונה. מאחורי הודעה מסוג זה עומד מחזה המתרחש בימות החורף ומציג את גיבורו הראשי, נחל פארן, ברגע דרמתי: הרגע שבו הוא הופך מנחל יבש וחרב לנחל גועש ושוצף‭...‬ אירועי השיטפונות הגדולים, המתרחשים מדי שנה, גרמו לנזקים כבדים בכביש הערבה ולכן נבנה לאחרונה גשר המאפשר למי השיטפונות לזרום תחתיו

• ללא כותרת

• פריט 6 טמפרטורות ממוצעות במבחר מקומות בנגב ובתל אביב

• פריט 7 סופה בנגב, באזור רביבים

• פריט 8 לחות יחסית ממוצעת בתל אביב, בבאר שבע ובאילת, ‭980-1964‬ ו]

• ב. האקלים והאדם

• פריט 9 דרגות עומס חום וכללי התנהגות

• ‭umv 10 un3‬ החום ביום אופייני בחודשי הקיץ - במקומות נבחרים בנגב, ובתל אביב

• | פריט 11 גידול מלונים בחממה אם נגסתם במלון עסיסי בסוף החורף, רבים הסיכויים שהוא גךל באדמה של אחד היישובים בערבה. מלבד מלונים מגדלים באזור גם פרחים, ענבים וגידולי שדה, המגיעים לשווקים מוקדם יותר מן המקובל.

• פריט 12 תיירות חוץ בחודשי השנה השונים באילת, 999 ו

• פריט 3ו "בית הבוץ" במדרשת שדה בוקר. בית שתוכנן ונבנה מתוך מטרה להתאימו לתנאי המדבר פתח איוורור שדרכו חודרת לבית רוח בקיץ. בגובה זה הרוח קרירה יותר ונושאת עמה פחות חלקיקי אבק, ולכן עדיף לאוורר את הבית דרך פתח זה מאשר דרך פתחי החלונות, שהם סמוכים יותר לקרקע. "בית הבוץ" בנוי מלבני אדמה - לבנים האוגדות היטב חום וקור. באזורים שבהם קיימים הבדלי טמפרטורות גדולים בין היום ללילה, יש יתרון לבית הבנוי מקירות עבים המהווים אוגרי חום או קור טובים ומאפשרים למתן את הטמפרטורה בבית. בחדר השמאלי שבתמונה יש משטח כה

• אילת-אקליי

• טמפרטורות מקסימום ומינימום חודשיות ממוצעות באילת

• פרק שלישי נופים בנגב

• אזור הר צוריאל, בחלקו הדרומי של הנגב

• א. יחידות הנוף וצורות הנוף

• פריט ו דרום הארץ - תלוקה לאזורי משנה

• פריט 2 (תמונת הרקע)

• פריט 5 (תמונת הרקע) הר עריף, הנמצא באזור הגבוה של הר הנגב ומתנשא לגובה של כ‭1,000-‬ מ י .

• ללא כותרת

• פריט 8 מישור פארן

• ללא כותרת

• פריט וו "עמודי שלמה‭,"‬ גוש הבנוי מאבן חול נובית פריס 2ו (תמונת הרקע) ‭1 . . .‬ הר אמיר - הר הבנוי מסלעי משקע

• סרטוט ‭:1‬ כאשר שקע הגוש היבשתי, חדרו מי הים מצפון והציפו שטחים גדולים ממרחבי הנגב. הים כיסה את הגוש היבשתי ואת השכבות של אבן החול הנובית.

• תהליכים אלה חזרו על עצמם שוב ושוב: סרטוט ‭:3‬ הגוש היבשתי שקע, הים הציף שטחים, וסלעי משקע ימיים שקעו בקרקעיתו.

• בתמונה רואים כי סלעי משקע צעירים יחסית (מימין) נמצאים לצד סלעי יסוד קדומים (משמאל‭.(‬ העובדה שגושי סלעים בני גיל שונה נמצאים זה לצד זה מעידה על התרחשויות כגון שבירה, שמקורן בכוחות הפנים של כדור הארץ.

• סרטוט ‭:2‬ כאשר התרומם הגוש היבשתי, נסוג הים מחלק משטחו של הנגב וחשף את סלעי המשקע הימיים (כגון סלעי הגיר והקיךטון‭.(‬ באזור היבשתי שנוצר פעלו על הסלעים שנחשפו כוחות הבליה והסחיפה. תוצרי הבליה הוסעו על ידי הרוח והמים, שקעו, התלכדו לסלע, והצטברו במקומות סמוכים ובמקומות מרוחקים. מקרא

• סרטוט ‭:4‬ הגוש היבשתי התרומם, הים נסוג וסלעי המשקע הימיים ששקעו בו נחשפו.

• ללא כותרת

• ללא כותרת

• פריט 6 ו (תמונת הרקע) מבט על האגן הצפוני של ים המלח ועל הרי יהודה

• ללא כותרת

• ללא כותרת

• ב. הקרקעות

• פריט 19 קרקע שהתפתחה על סלע גיר בהר בנגב

• פריט ו 2 קרקע רג במישור פארן

• ללא כותרת

• נחל שקמה ונחל הבשור הזורמים בנגב הצפוני, סוחפים איתם את קרקעות הלס הרכות. בתהליך הסחיפה שטחו של אפיק הנחל גדל והחלקות החקלאיות שמסביב קטנות. לכן נוטעים באפיק עצים, המונעים את היסחפות הקרקע, מחזקים ומשמרים אותה.

• כאשר השכבה העליונה של קרקע הלס מתייבשת נוצר קרום קשה, אטום למים, שיש בו חריצים רבים. הגשמים החזקים היורדים חודרים לתוך החריצים וסוחפים את הקרקע.

• לרותם יש שתי מערכות שורשים: ו. שורשים דקים וארוכים, המגיעים לשכבות הקרקע העמוקות שהלחות בהן גבוהה. מערכת שורשים זאת מקיימת את הרותם בעונת הקיץ. ‭.2‬ שורשים שטוחים בעלי צינורות הובלה רחבים, המאפשרים לצמח לקלוט מים במהירות משכבות החול העליונות בעונת הגשמים.

• חלחול מים בקרקע לס

• 1 פריט 25 גידול שום בקרקע לס חולית

• חלחול מים בקרקע חול

• פריט 26 (תמונת הרקע) / שדות בערבה הדרומית /

• ג. המחצבים

• פריט 27 מחצבי הנגב

• פריט 28 א. כריית הפוספט במכרה פתוח

• ללא כותרת

• פריט 29 (תמונת הרקע) בריכות האידוי באגן הדרומי של מפעלי ים המלח ליס המלח שתי תכונות טבעיות המסייעות בתהליך הפקת המלחים: ו.מי ים המלח הם תמיסה, כלומר, הם מים המכילים בתוכם מלחים מומסים. מתמיסה קל יותר להפיק מלחים מאשר לכרות אותם ממעמקי האדמה - דבר שנאלצים לעשות במרבית המפעלים בעולם, בהשקעה כספית גבוהה יחסית. ‭.2‬ לצורך הפקת המלחים מים המלח אפשר לנצל את אנרגיית השמש. כיצד? תנאי האקלים באזור ים המלח גורמים להתאדות רבה של מי הימה, ולשקיעה ולהתגבשות של מלחים. לכן, בשלב הראשוני של הפרדת המלחים מהמים א

• ללא כותרת

• q פריט 31 (תמונת הרקע) אזור הפקת גבס במכתש רמון

• ללא כותרת

• פריט 33 פצלי שמן

• ‭34 uno‬ עפרת נחושת מבקעת תמנע

• פריט 35 אתר עבודה מהתקופה הכלקוליתית

• מכתש רמון

• על פני הקמר הלא-סימטרי התפתחה מערכת של נחלים, שחלקם זרמו לכיוון דרום-מזרח וחלקם לכיוון צפון-מערב.

• מכיוון שבכיוון דרום-מזרח הקמר היה תלול יותר - כוח הסחיפה של הנחלים שזרמו בכיוון זה היה גדול בהרבה מכוח הסחיפה של הנחלים שזרמו בכיוון הנגדי. אחד מתנחלים שזרמו על צירו התלול של הקמר פורר והסיר את שכבת הסלעים העליונה הקשה, ואחר כך המשיך לחתור בתוך השכבות הרכות יותר. הנחל סחף את חלקיו הפנימיים של הקמר לכיוון הערבה.

• פעולת הבליה והסחיפה נמשכה וכך, בתהליך של מיליוני שנים, נוצר המכתש כפי שהוא מוכר לנו כיום - עמק מוקף קירות, המנוקז על ידי נחל אחד.

• המציק הצפוני -המצוק שעל שפתו הוקם מרכז מבקרים שאפשר להשקיף ממנו לעבר נופי המכתש. המצוק הצפוני הוא תלול, כמעט אנכי.

• פסלו של ברני פינק, ‭.1988‬ ביצירה, שבה מקצת האבנים ניצבות זקופות ומקצתן נשענות זו על גבי זו, כמו דומינו - הפסל מעביר תחושה של תנועה. ייתכן שהוא מבקש להעביר ביצירה את עוצמת איתני הטבע הפועלים על הסלעים - לעתים שוברים ומקמטים, לעתים מפילים. זווית הנפילה של האבנים מכוונת את עיני הצופה אל הנוף הנגלה ביניהן. ואתם - מה אתם רואים ביצירה?

• פרק רביעי מים וחיים

• נוף בערבה, לאחר רדת גשמים

• א. מקורות המים הטבעיים בנגב

• פריט ו נחלי הנגב וקו פרשת המים

• פריט ‭! 2‬ נחל יעלים, הזורם מאזור ערד לכיוון מזרח ונשפך לים המלח זרימת המים המהירה בשיפוע התלול שחקה וסחפה את הסלע, ויצרה את הקניון הנראה בתמונה.

• ללא כותרת

• ב. דרכי ההתמודדות עם המחסור במים

• א. סכר ירוחם, בנקודת המפגש של נחל ירוחם ונחל רביבים סכר שהוקם בשנת 1956 במטרה לאגור מי נגר לצורך השקיית השדות של היישובים שדה בוקר ומשאבי שךה. לאחר הקמת המוביל הארצי פחתה חשיבותו של הסכר, ועם השנים הפסיקו להשתמש במים שנאגרו בו לצורכי השקיה. כיום הסכר הוא חלק מאתר תיירות ההולך ונבנה במקום.

• ג. לימן, דרומית לבאר שבע הנוסע מבאר שבע דרומה יבחין מדי פעם בצידי הכבישים בלימנים. הלימן הוא שטח נמוך מסביבתו, שמקיפים אותו בסוללת עפר. אל שטחו של הלימן מתנקזים מי הנגר העילי, ולכן נוטעים בו חורשת עצים. החורשה נועדה לשמש אזור חניה מוצל לחיילים המצויים באימונים צבאיים, למטיילים ולבדואים העוברים בסביבה.

• ב. מאגר בבנייה, ליד אפיק נחל בשור בתחילת שנות התשעים נבנו שלושה מאגרים גדולים ליד אפיק נחל הבשור. "הקרן הקיימת לישראל‭,"‬ חברת "מקורות" והחקלאים באזור, כולם פעלו במשותף לבניית המאגרים הערוכים לקליטת 6 מיליון מ"ק מים. מים אלה מנוצלים להשקיה של גידולים חקלאיים שונים.

• ד. נטיעות באזור יער להב באזורים מסוימים בנגב הצפוני מקימים על גבי המדרונות תלוליות עפר, ולצירן שותלים עצים ושיחים. התלוליות, הנבנות לרוחב המדרון בהתאם לקווי הגובה, נועדו לעצור את מי הנגר. כך אפשר לנצלם להשקיית העצים והשיחים.

• ללא כותרת

• פריט ‭:5‬ אחד מבורות לוץ, הנמצאים באפיק נוזל אילו י ת, באזור הר הנגב. הבורות נחצבו כנראה בתקופת מלכי יהודה, בסביבות המאה העשירית לפני הספירה.

• פריט ‭:6‬ בור חווארים - סמוך לאפיק נחל חווארים שליד שדה בוקר. זוהי מאגורה ששימשה לקדמונים לאגירת מי שתייה ואולי אף להשקיה.

• ‭:7 uno‬ סכרים בממשית. בקרבת העיר הקדומה ממשית מצטמצם רוחבו של הנחל, והמים זורמים באפיק צר. לרוחב אפיק זה בנו התושבים שלושה סכרים גדולים, וכך הם יצרו שתי בריכות אגירה גדולות. על פי הערכה איפשרו הסכרים בנחל ממשית את אגירתם של כ‭0,000-‬ו מ"ק מים.

• פריט 8 קווי המים מבארות ניר-עם ליישובי הנגב, 1947

• פריט ‭:9‬ גידול דגים במים מליחים וחמים במושב ניצני סיני בריכת דגים בנגב, ובה מגדלים את הדגים במים שנשאבו ממאגר מי התהום הנמצא בעומק רב (כ‭,000-‬ו מ‭.('‬ מכיוון שהמים מליחים וחמים מטבעם, הם מהווים בית גידול מצוין למינים מסוימים של דגים, בלי שיהיה צורך להשתמש באמצעים טכנולוגיים ולהשקיע עבודה וכסף בחימומם.

• פריט ‭:10‬ "באר אברהם" בבאר שבע באר הניזונה ממי תהום שמקורם באזור באר שבע. עומקה כ‭14-‬ מ‭,'‬ וקוטרה כ‭4-‬ מ‭.'‬ לפי המסורת, זוהי הבאר שנחפרה בידי אברהם אבינו. אין עדויות לכך, אך גם אם הבאר אינה מתקופת האבות, אין ספק שהיא עתיקת יומין.

• פריט ‭:11‬ מימין - שרשרת בארות (פוגארות) באזור יטבתה. משמאל - סרטוט סכמתי של פוגארה. באזור ןטבתה יש מי תהום הנמצאים סמוך לפני הקרקע. בחפירות ארכיאולוגיות שנערכו באזור התגלתה מערכת מים תת קרקעית מהתקופה המוסלמית הקדומה ‭1099-636)‬ לספירה‭.(‬ מערכת זאת, הנראית בשטח כסדרה של תלוליות עפר עגולות שבמרכזן שקע, ידועה בשם "פוגארה‭,"‬ ובעברית "שרשרת בארות‭."‬ הפוגאךה כללה סדרת פירים (חללים אנכיים‭,(‬ שנחפרו מפני הקרקע אל שכבת מי התהום כדי לאפשר בניית מנהרה תת קרקעית. במנהרה זו זרמו מי התהום במתינות רבה מנ

• פריט 2 ו nmn צינורות ירקון-נגב המים שהגיעו בקו זה איפשרו להתחיל בפיתוח משק חקלאי בנגב הצפון-מערבי. תחילה הונח קו המים המזרחי. אך לא היה בו כדי לספק את כל צורכי המים של הדרום, ולכן בשלב מאוחר יותר הונח קו מים נוסף, ממערב לקו הראשון. שני הקווים התאחדו ליד בריכת זוהר. לימים שולב קו ירקון-נגב במערכת המוביל הארצי.

• פריט 13 מערכת המים הארצית

• פריט 14 השפד"ן

• פריט 115 המקורות לאספקת המים בנגב, 1998

• פריט 16 צריכת המים בנגב, 1998

• עבדת ־ ללמוד מן העבר

• העיר הקדומה עבדת

• מבט מהאוויר ומבט מקרוב על אפיק נחל ובו שרידי סכרים, חלקם משוחזרים, היוצרים חלקות חקלאיות

• סרטוט סכמתי של הגת בעבדת

• גת בעבדת

• חוות הניסיונות סמוך לעיר הקדומה עבדת

• גפנים בחוות הניסיונות רמת נגב

• יחידה 2 להקים בית בנגב

• פרק ראשון האוכלוסייה והיישובים

• העיר ערד

• א. מבוא - מאפיינים כלליים

• פריט וא שטח הנגב מכלל שטחה של מדינת ישראל, 1998

• פריט וב אוכלוסיית הנגב מכלל האוכלוסייה בישראל, 1998

• פריט 2 צפיפות האוכלוסייה בנפות נבחרות בישראל, 1998

• פריט 3 גידול האוכלוסייה בנפת באר שבע, ‭1998-1961‬

• פריט 4 צפיפות האוכלוסייה בנפות ישראל, 1998

• ללא כותרת

• ללא כותרת

• ללא כותרת

• ב. היישובים הכפריים

• | פריט 7 היישובים הכפריים בנגב - צורות התיישבות ותקופות הקמה

• פריט 8 משלחת מטעם הרצל באל-עריש

• פריט וו היישובים בנגב, 948ו

• פריט 9 מצפה רביבים, 1945

• פריט 0ו קיבוץ הצרים (אז קלטה) ביום העלייה על הקרקע

• ללא כותרת

• פריט 13 לחיות באזור ספר

• ללא כותרת

• פריט 5 ו מועצות אזוריות בנגב, 1999

• פריט 6 ו {טברנה, קיבוץ בערבה הדרומית

• פריט 7ו גרופית, קיבוץ בערבה הדרומית

• ללא כותרת

• פריט 9 ו יישובי חבל הבשור ופיתחת רפיח לפני הפינוי ב‭982-‬ו, ולאחריו

• פריט ‭1 20‬ אלי סיני, יישוב הנמצא בגבולה הצפוני של רצועת עזה

• דפוס משוכלל בקיבוץ בארי שבנגב הצפון-מערבי

• פריט 23 כפר נופש בקיבוץ אילות, קילומטרים ספורים מצפון לאילת

• פריט 22 שלט בכניסה לעין יהב שבערבה

• פריט 25 (להבים,יישוב שהוקם בשנת 1985 כיישוב קהילתי ומאז התרחב מאוד

• פריט 24 מעגלים, מרכז כפרי במועצה האזורית עזתה, שהתרחב וכיום הוא יישוב קהילתי

• פריט 126 קלינטון, חוסיין ורבין בעת החתימה על הסכם השלום בין ישראל לירדן בערבה, ב‭26-‬ באוקטובר 1994

• ג. היישובים העירוניים

• 1 פריט 128 היישובים העירוניים היהודיים בנגב ושנות הקמתם

• ללא כותרת

• פריט 30 גודל האוכלוסייה בבאר שבע בהשוואה לשאר הערים הגדולות בישראל, 998 ו

• במבנה העיר בולט מערך הרחובות כפי שנבנו בתקופה העותימאנית - בצורת שתי וערב

• ללא כותרת

• ללא כותרת

• פריט 32 גידול האוכלוסייה בבאר שבע, ‭1997-1950‬

• פריט 35 הגידול במספר הסטודנטים באוניברסיטת בן גוריון, ‭1997-1979‬

• ללא כותרת

• פריט 37 שימושי הקרקע של העיר באר שבע, 1999

• היכל המשפט, 1999

• פריט ‭:39‬ באר שבע, 953ו בקדמת התמונה נראה האזור העתיק ובאופק נראית שכונה א - השכונה החדשה הראשונה שנבנתה בעיר.

• פריט 41 הגירה נכנסת והגירה יוצאת בבאר שבע בשנים ‭1996-1980‬

• פריט 44 עולים מגיעים לאופקים, 1963

• פריט 42 מתוך כתבה שהופיעה בעיתון "מעריב" בספטמבר 1955

• פריט 43 גן הילדים הראשון בדימונה, 1955

• | פריט ‭| 45‬ עבודה במפעל הטקסטיל "אופ-אר" באופקים, 1963

• ללא כותרת

• פריט ‭| 47‬ גידול האוכלוסייה במבחר יישובים עירוניים בנגב, ‭1997-1955‬

• העיר אילת, וברקע הרי אדום והעיר עקבר

• פריט 48 גידול האוכלוסייה באילת, 955ו‭997-‬ו

• פריט 49 שימושי הקרקע בעיר אילת, 1999

• ללא כותרת

• ללא כותרת

• ללא כותרת

• ללא כותרת

• פריט 55 אזור המלונות המצוי מצפון למפרץ אילת

• פריט 54 ענפי כלכלה באילת בשנים 1972 ו‭990-‬ו

• בצריף של בן גוריון בשדה בוקר

• בן גוריון בכביש סדום בעת סלילתו, 952 ו

• הצריף של בן גוריון בקיבוץ שדה בוקר

• ד . יישובי הבדואים

• פריט 57 יישובים בדואיים בנגב, 999 ו

• פריט 158 חלוקת האוכלוסייה הבדואית בנגב ליישובים ספונטאניים ויישובים מתוכננים, 998 ו

• ללא כותרת

• פריט 59 התיישבות ספונטאנית ליד יער להב שבנגב הצפוני

• ללא כותרת

• פריט 162 יישובי הבדואים, שנות הקמתם ומספר התושבים

• ללא כותרת

• פריט 164 לאקיה, יישוב מתוכנן סמוך לצומת שוקת

• פריט ‭:65‬ בית ואוהל - ישן וגם חדש ברהט לרוב הבתים שתי קומות ומתגוררות בהם משפחות גדולות: הורים מבוגרים ובניהם הנשואים, ולעתים גבר הנשוי לכמה נשים. בין המבנים שבחצר הבית בולטים האוהלים: על פי רוב הם משמשים כמגורי ההורים הזקנים, המעדיפים להתמיד באורח החיים המסורתי.

• יחסית הבדואים ביישובי אבטלה 66 פריט 1999 נובמבר , בישראל הממוצעת לאבטלה

• הבדואית האישה של המסורתית העבודה - גה

• ‭, 1999-1974‬ בנגב הבדואית האוכלוסייה בקרב התלמידים בשיעור הגידול 67 פריט

• שוק הבהמות היה בעבר מקום מרכזי בשוק הבדואי - כאן ונמכרו הגמלים, הכבשים והעזים. כיום, כשרק מעטים מהבדואים | מתפרנסים מגידול עדרים, פחתה חשיבותו.

• נא להכיר, פריאל אבו-נאדי

• פרק שני חיזוק ההתיישבות במרחב הדרומי

• אנדרטת הנגב וברקע העיר באר שבע

• א. בנגב, הרחק מאזורי הגלעין של המדינה

• פריט ו מספר המפעלים בכמה נפות בישראל, ‭[ 1995‬

• פריט 2א אחוז המועסקים האקדמאים בנפות שונות בישראל, 1995

• פריט 2ב אחוז המועסקים בבנקאות, בפיננסים ובביטוח בנפות שונות בישראל, 997ו

• פריט 15 צפיפות הדיור בכמה נפות בישראל, 1995 (הנתונים מתייחסים לאחוז המשפחות שבהן מתגוררים יותר מ‭2-‬ אנשים בחדר בממוצע)

• פריט ‭| 6‬ אחוז המשפחות שבבעלותן מכונית ו/או מחשב בכמה יישובים בנגב, 1995

• פריט 14 אחוז המשפחות שבבעלותן מכונית ו/או מחשב בכמה נפות בישראל, 1995

• פריט 7 אזורי עדיפות לאומית במדינת ישראל, 998 ו (על פי החוק לעידוד השקעות הון, משרד המסחר והתעשייה)

• ב. מבט לעתיד

• פריט 8 מבחר מאפייני מטרופולין ובחינתם באזור באר שבע כיום, 1999

• פריט 9 המבנה של מטרופולין באר שבע המתוכננת

• עם מבט קדימה לתכנון העתיד

• מידרג התכניות במערכת התכנון המרחבי של מדינת ישראל - סרטוט סכמתי

• יחידה 3 פיתוח הנגב - אתגר מתמשך

• פרק ראשון החקלאות - להפוך צהוב לירוק

• תמרים בערבה

• א. במבט-על

• פריט 2 שטחיהם של גידולים שונים - בנגב ובשאר אזורי ישראל, 998 ו

• פריט ו | השטח המעובד בנגב מתוך כלל השטחים המעובדים בישראל, 1998

• קציר בשדות מפלסים, 1950

• פריט 3 שדה בוטנים בנגב הצפוני

• פריט ‭| 4‬ חממות בערבה^

• פריט ‭:5‬ גידול פרחי האמריליס לשיווק הבצלים פרחי האמריליס גדלים בחממה. רשת מיוחדת מגינה על הפרחים מפני חרקים מזיקים, ומצע מנותק מונע מעבר מזיקים מהקרקע. בתוך צינורות המונחים בקרקעית החממה זורמים מים מליחים חמימים, שתפקידם לחמם את הבצלים.

• פריט ‭:6‬ גידול עגבניות בחממה בשיטת ההדליה ההךלןה, כלומר הרמת ענפי הצמת על גבי משענות, תורמת לשיפור הטיפול בצמח - הצמח אינו מצוי סמוך לקרקע, וכך הוא חשוף פחות למזיקים ולמחלות. הגידול בהדליה הוא גם צפוף הרבה יותר, והיבול לכל מטר רבוע הוא גדול יותר. זאת ועוד: בשיטה זאת האסיף איננו מחייב עבודה רצופה בגב כפוף.

• פריט ‭:7‬ גידול פרחים ב"מנהרה" ה"מנהרה" אינה מצוידת בכל המיכשור המקצועי הנמצא בחממה, אך הקמתה זולה יחסית ומהירה בהשוואה להקמת החממה. לכן, לעתים קרובות יבחר החקלאי לגדל בה צמחים מסוימים כמו מלונים, אבטיחים וחצילים.

• פריט ‭:8‬ במעבדה לאיבחון מחלות צמחים בתחנת גילת שבנגב הצפוני המעבדה היא מעין מרפאה לצמחים, ובה מסייעים למגדלים באזור באיבחון מחלות של גידולים שונים. איך זה מתבצע? החקלאי מביא צמח נגוע לתחנה, במעבדה בודקים ומזהים את הגורם המזהם וחוזרים אליו עם פתרונות ל"ריפוי‭."‬ בדרך כלל מדובר במחלות שוכנות-קרקע הנגרמות על ידי חיידקים, פטריות, תולעים, ועוד יצורים חיים זעירים הנמצאים בקרקע. בתמונה: תפוח אדמה "חולה‭."‬

• ב. גידולים בולטים בנגב

• [ פריט 9 תמרים ‭lv: ^ 1‬

• ללא כותרת

• פריט וו סולידגו - פרח הגדל כיום בנגב בחממות ובשטחים פתוחים

• פריט ‭:12‬ דגים בקיבוץ משאבי שדה למעלה - בריכת גידול פתוחה. למטה - בריכת גידול המכונה בועה.

• ג. עם הפנים לעתיד

• ללא כותרת

• ללא כותרת

• פטאיה צהובה

• במו"פ דרום - חוות הבשור

• פרק שני התעשייה- לקראת נגב עתיר מדע וידע?

• מפעל המגנזיום הנמצא לחופו הדרומי של ים המלח

• א. במבט־על

• פריט 2 אחת המועסקים בענפי תעשייה שונים בנגב, 1998

• פריט ו| מספר מפעלי התעשייה ומספר המועסקים בתעשייה בכמה נפות, ‭1995‬

• ב. ענפי התעשייה העיקריים בנגב

• ללא כותרת

• פריט ‭| 5‬ מספר העובדים בארבעת המפעלים הכימיים הגדולים בנגב, 1998

• |פ ריט 16 רכבת עם חומרי גלם בגשר מעל נחל צץ

• מפעל הטקסטיל "ניתן" בדימונה צימצם את פעילות הייצור הדורשת עבודת ידיים רבה והתמקד בטכנולוגיות מתקדמות. כיום המפעל מעסיק כ‭460-‬ עובדים (לעומת ‭,400‬ו עובדים בשנות ה‭,(70-‬ אך הוא מפעל "חכם" יותר, משוכלל יותר, וגם רווחי יותר.

• מפעל "מוטורולה דרום" באזור התעשייה של ערד

• ג. עם הפנים לעתיד

• בחממה הטכנולוגית שבפארק התעשייה רותם

• פארק התעשייה רותם, סמוך לעיר דימונה - איור |

• פרק שלישי התיירות - לטייל, בלות ולנפוש בנגב

• אזור המלונות לחופו של ים המלח

• א. במבט־על

• מטיילים בנגב, ‭1953‬

• פריט ו נתונים על בתי מלון בכמה נקודות בנגב ובמקומות אחרים בארץ, 1997

• פריט 2 מספר המבקרים בגנים לאומיים בנגב, 998 ו

• ללא כותרת

• פריט 13 סלע שזכה לכינוי "הצפרדע" סמוך לכביש מעלה עקרבים

• פריט 5 שרידים ארכיאולוגיים מהתקופה הכנענית ומהתקופה הישראלית בתל ערד

• ללא כותרת

• פריט 17 סוכה במדבר - מקום למפגש עם המדבר, עם עצמך ועם רעך,

• ב . מוקדי תיירות חשובים בנגב

• פריט 8 תיירות חוץ ותיירות פנים במלונות באילת, ‭1998-1991‬

• ללא כותרת

• ללא כותרת

• פריט ו a צפים בים המלח "כאן אי אפשר לטבוע‭",‬ אומרים התיירים הטובלים במימיו של ים המלח, הנמצא במקום הנמוך ביותר בעולם. לעומת זאת המבקרים במקום צריכים להיזהר ממגע של המים בעיניים או מ"טעימתם" בכמות העולה על כמה טיפות בודדות.

• פריט 12 יישובים ומבחר אתרי תיירות על שפת ים המלח

• פריט ‭:14‬ מצדה המתעניינים בהיסטוריה יכולים לבקר באתר מצדה, בשרידי ההתיישבות בסביבות עין גדי, במערות קומראן ובמנזרים שבמדבר יהודה הסמוך.

• פריט ‭:13‬ נחל פרצים שבמישור עמיעז הקירבה של ים המלח לנופי מדבר יהודה ולנופי הנגב מאפשרת סיורים רבים בסביבה. אפשר למשל לטייל בנחל פרצים, המתחתר בסלע החוואר הפריך ויוצר אגב כך "ציורי קיר" מרהיבים.

• ללא כותרת

• פריט 6ו טיול ג י יפים באזור הר הנגב

• ללא כותרת

• פריט ‭:18‬ משחק אימונים במצפה המשוחזר בקיבוץ גבולות כיום נעשה ניסיון להנציח את ההיסטוריה של ההתיישבות על ידי שיחזור האתרים ההיסטוריים והפיכתם לאתרי תיירות פעילים. המצפה בגבולות משחזר את ימי ראשית ההתיישבות, ומעניק למבקרים אפשרות להציץ אל תוך דפי ההיסטוריה.

• פריט 19 מתגלגלים ונהנים - בדיונה הסמוכה ליישוב סמר שבערבה

• ג. עם הפנים לעתיד

• פריט 20 על הר כרכום

• פריט - י, אתר תיירות המוקם באזור מואה הקדומה, סמוך ליישוב צופר שבערבה - איור סוחר נבטי שנע על דרך הבשמים היה עוצר מן הסתם לנוח בתחנת הדרכים מואה הקדומה. בקרוב יוכל לעשות זאת גם התייר המודרני. באחוזת נופש הנבנית מחומרים מקומיים ועל פי מסורת המדבר, יוכלו המבקרים ליהנות מאקדמיה למוסיקה, מוזיאון, מעבדות לצמחי מרפא ובשמים ועוד. המתארחים במקום יוכלו להשתתף בפעילויות אקולוגיות ומדעיות בשיתוף עם אנשי מקצוע כמו החברה להגנת הטבע וארכיאולוגים. וברוח התיירות האקולוגית, המקום יספק לעצמו מיני מזון כגון ירקות

• פארק תמנע

• אגם מלאכותי בפארק תמנע

• "הקשת"

• "הפטרייה"

• פרק רביעי איכות הסביבה - לשמור על מה שיש

• יענים מטיילות להנאתן בחי-בר שבערבה הדרומית

• א.ריק, אבל מלא

• פריט ו שימושי קרקע שונים בנגב, 1999

• ללא כותרת

• פריט 3 פעילות צבאית בשטחי הנגב

• פריט 4 תכנית להקמת יישובים חדשים לבדואים בנגב

• פריט ‭| 5‬ הדרכים שהג'יפים והטרקטורונים חורצים בקרקע פוגמות בנוף הטבעי. גם הצמחים ובעלי החיים נפגעים, משום שתנאי גידולם משתנים.

• ראמים בחי-בר ביטבתה

• ללא כותרת

• ב. הנגב - החצר האחורית של מדינת ישראל?

• ללא כותרת

• ללא כותרת

• פריט 7 המשרפה באתר לפסולת רעילה ברמת חובב

• ג. לפתח, וגם לשמור על הטבע והנוף

• פריט ‭[ 9‬ דוגמאות לנושאים המועלים בתסקיר השפעה על הסביבה

• סוף מסע

• נספחים

עמודים:

1  2  3  4  5  6  8  9  10  12  13