סופה של העת העתיקה מצוין בעיקר בנפילתה של האימפריה הרומית המערבית . הקמתן של ממלכות גרמאניות חדשות על אדמתה מסמלות את תחילתה של תקופה חדשה - "ימי הביניים . " תהליך הידרדרותה של האימפריה עד קריסתה והשתלטות הדת הנוצרית על האימפריה - עומדים במרכזו של הפרק . סקירת סעיפי הפרק והערות האימפריה הרומית במשבר המאות 2-ה וה3- לספירה עמדו בסימן של משבר באימפריה . הסעיף דן בבעיות השונות של האימפריה הן בנושאי פנים ( לדוגמה , כלכלה ודת ) והן בנושאי חוץ ( לדוגמה , איומים על גבולות האימפריה . ( עמ' - 217 תמונה : מערת קבורה תת-קרקעית ( קטקומבה ) ברומא . בקטקומבות מסוג זה נהגו הנוצרים להתכנס בסתר ולקיים את טקסיהם הדתיים . הנצרות הייתה אסורה באימפריה ולכן נאלצו להתאסף במקומות מסתור . ההתכנסות במקומות המסתור האלה הגבירה את החששות מפני הנוצרים שהתכנסו בהן , ונפוצו שמועות שונות על מעשיהם של בני הדת החדשה , מעשים שהצטיירו כמסתוריים ובלתי מובנים . חשדנות זו האיצה את הרדיפות אחרי הנוצרים . הנצרות הופכת מדת נרדפת לדת האימפריה קריאת כותרות המשנה בסעיף זה מצביעה על התהליך שעברה הדת הנוצרית מדת נרדפת לדת רשמית של הא...
אל הספר