שנ וּ ר בּוֹ תינ וּ : פּ עם אחת יצא רב אדר ו לֹ א ירד וּ גּ שמים . שלח וּ לח וֹ ני ה מּ ע גּ ל : הת פּלּ ל וירד וּ גּ שמים . אמר להם : צא וּ והכניס וּ תּנּוּ רי פּ סחים , בּ שביל ש לֹּ א י מּקּוּ . הת פּלּ ל ו לֹ א ירד וּ גּ שמים . מה עש ׂ ה ? עג ע וּ גה ועמד בּ ת וֹ כ הּ , כּ דר ךְ שעש ׂ ה חב קּוּ ק ה נּ ביא . אמר לפניו : ר בּוֹ נ וֹ של ע וֹ לם ! בּ ני ךָ ש ׂ מ וּ פּ ניהם עלי , שאני כּ בן בּ ית לפני ךָ . נש בּ ע אני בּ שמ ךָ ה גּ ד וֹ ל , שאיני זז מ כּ אן עד ש תּ רחם על בּ ני ךָ . התחיל וּ גּ שמים מנ טּ פים . אמר וּ ל וֹ תּ למידיו : ר בּ י , ראינ וּךָ ו לֹ א נמ וּ ת ; כּ מד מּ ים אנ וּ שאין ה גּ שמים י וֹ רדים א לּ א לה תּ יר שב וּ עת ךָ . אמר : לֹ א כּךְ שאל תּ י , א לּ א גּ שמי בּוֹ ר וֹ ת , שׂ יחין וּ מער וֹ ת . ירד וּ בּ זעף עד ש כּ ל ט פּ ה וט פּ ה כּ מ לֹ א פּ י חבית ; ושער וּ חכמים שאין ט פּ ה פּ ח וּ תה מ לֹּ ג . אמר וּ ל וֹ תּ למידיו : ר בּ י , ראינ וּךָ ו לֹ א נמ וּ ת ; כּ מד מּ ים אנ וּ שאין ה גּ שמים י וֹ רדים א לּ א לא בּ ד הע וֹ לם . אמר לפניו : לֹ א כּךְ שאל תּ י , א לּ...
אל הספר