עליות לארץ עליה היא שם כולל לשיבת יהודים לארץ - ישראל מאז גלות בבל וחרבן בית ראשון ועד ימינו . בכל תקופה היו לעליות לארץ מאפינים יחודיים : א . עליות של קבוצות ויחידים מתוך מניעים של דת ואמונה , מחרבן בית שני במאה הראשונה עד שלהי המאה ה - 19 . ב . עליות ממניעים ציוניים בשנים 1882 - 1939 ( העליות הראשונה עד החמישית ) . ג . העפלה , עליה של קבוצות קטנות שלא קבלו רשות להגר לארץ , לפני ממלחמת העולם השניה , בזמן המלחמה ומתוך שארית הפלטה ששרדה את השואה , עד קום המדינה . ד . עליה המונית של נצולי השואה , ועלית המונים מגליות שהתחסלו ממדינות אסיה ואפריקה , בעקר בשנות ה - 50 . ה . עליה למדינת ישראל של יחידים ושל גליות שלמות עד ימינו . מאז גלות בבל וחרבן ממלכת יהודה ובית המקדש הראשון , חיו יהודים בארצות הגלות וקוו לשוב לארץ - ישראל . הם הביעו את כמיהתם זו בתפלות ובפיוטים , נשאו את עיניהם לירושלים ונכספו אליה . העליה הראשונה לארץ היא " שיבת ציון " - שובם של גולים מבבל בראשית תקופת בית שני . שיבת ציון נמשכה מאמצע המאה ה - 6 עד אמצע המאה ה - 5 לפני הספירה . מספר עליה בספרי עזרא ונחמיה . בתקופת בית שני ...
אל הספר