ימי הבינים כנוי לתקופה בת אלף שנים בתולדות מערב אירופה ודרומה , בין המאות ה - 5 וה - 15 . היום מקבל להחיל את המנח גם על תולדות העמים האחרים , שקימו קשר עם מערב אירופה בתקופה זו - כגון עמי האסלאם , עמי צפון אירופה ומזרחה ואף כמה עמים באסיה . אפין את התקופה המעבר רצוף המשברים ממשטר מסגר וקפוא שבמרכזו הכנסיה , לאפקים חדשים של פתוח חברתי וכלכלי והעלאת האדם ויצירתו , שאותם סמלה העת החדשה . הכנוי ימי הבינים מקורו במאה ה - 15 . המלמדים באותה העת ראו עצמם כמחדשי התרבות האנושית שנעלמה , לדעתם , בתקופה שלאחר נפילת האימפריה הרומית . על כן העריכו את פרק הזמן שבין התרבות הישנה , ה " קלסית", ובין התחיה התרבותית שהם היו מבשריה - הרנסנס - כתקופת בינים ותו לא . מהערכה שלילית זו של ימי הבינים נובעת התיחסותם של בני אדם רבים בימינו אל התקופה החשובה הזאת כאל עדן של בערות וקפאון תרבותי . נהוג לחלק את ימי הבינים לשתי תקופות - משנה : ימי הבינים המקדמים - מנפילת הקיסרות הרומית עד מסעי הצלב ( מאות 5 - 11 ) , וימי הבינים המאחרים - ממסעי הצלב ועד ראשית תקופת הרנסנס ( מאות 12 - 15 ) . פלישת הברברים ומלכי הפרנקים ר...  אל הספר
אנציקלופדיה אביב בע"מ