כרומטוגרפיה

כרומטוגרפיה שיטה המאפשרת להפריד תערבת של חמרים שונים למרכיביה , באפן שנתן לזהות כל מרכיב ומרכיב . השם כרומטוגרפיה מקורו ביונית ופרושו - כתיבת צבע , כי בעבר שמשה שיטה זו להפרדת חמרים בעלי צבעים שונים . אם תטפטפו טפה של דיו על ניר סופג נקי ותתבוננו לאחר זמן בכתם שנוצר , תוכחו לדעת כי הצבע של הכתם אינו אחיד - יש בו אזורים כהים יותר ובהירים יותר . תופעה דומה תתרחש אם תטבלו קצה של גיר לבן בדיו . הגיר יספג את הדיו ויצבע בכחל , אולם אזורים שונים בגיר יצבעו בגונים שונים של כחל . הסבה לכך היא , שהדיו היא תערבת של נוזלים אחדים השונים בגוניהם , וכל אחד מן הנוזלים הללו נספג בגיר או בניר הסופג בקצב שונה . על תופעה זו מבססת הכרומטוגרפיה , שהיא אחת השיטות החשובות של הכימיה האנליטית . בימינו השתכללו שיטות הכרומטוגרפיה , ומלבד שיטת הניר הסופג קימות שיטות רבות אחרות להפרדת חמרים . עם השיטות המרכזיות נמנות שיטות ההפרדה על עמודות ( צנורות זכוכית ) , הפרדה על ידי גז או הפרדה בלחץ . הראשון שהשתמש בכרומטוגרפיה היה הבוטנאי הרוסי מיכאיל צוט , שחקר בעזרתה בשנת 1903 את הרכב הכלורופיל שבצמחים . השיטה נשכחה עד לשנ...  אל הספר