בתרניים משפחה של דגי אלמגים הנמנית עם סדרת הדקראים . הבתרניים נפוצים בעקר בימים החמים ובמימי ים סוף . גופם דמוי העלה של הבתרניים קצר וגבוה ושחיתם אטית . כרבים מן הדגים החיים בימים הטרופיים ובשניות האלמגים גם הם מצטינים בצבעיהם העזים . בחופי הארץ מצויים ארבעה סוגים : קרנפון , בתרן , נתחן ופגיונון . הנתחן הסגלי לדגמה , הוא סגל כהה וזנבו צהב עז . לבתרן הקוים מספר רב של קוים דקים ובהירים , וקרנפון השנית - הנקרא כך על שום בליטה דמוית קרן חדה המצויה על חרטומו - הוא אפרפר וסנפיריו האי - זוגיים כחלים . מינים אחרים , החיים בין סלעים ואצות בקרבת החוף , הם בעלי צבעים דהויים ואינם בולטים . הבתרניים נזונים מצמחים ובהתאם לכך שניהם חדות וצורתן כחותכות , המתאמות לחתוך חלקי הצמחים . על גבעול הזנב של דגים אלה מצויה לוחית קשה הנושאת קוץ או כמה קוצים חדים כשהדג שוחה , צמודים הקוצים לגבעול הזנב , אולם עם הופעת האויב , או כשתופסים אותו ביד , הוא שולף את קוציו החדים כסכינים וחותך חתכים עמקים בגוף אויבו . בגלל " סכינים " אלה כנו הדגים ממשפחה זו בשמות נתחן , פגיונון ובתרן . אלמגים דגים דקר ים סוף בתיספרה שנבנת...  אל הספר
אנציקלופדיה אביב בע"מ