חל המועד הימים שבין היום הראשון לשביעי ( האחרון ) של פסח , ובין היום הראשון של סכות לבין שמיני עצרת - שמחת תורה - שהוא חג לעצמו . אלה הם ימי חג למחצה , שהם צרוף של " חל"ו " מועד " ומכאן שמם . החגים פסח וסכות נמשכים שבעה ימים . אולם רק היום הראשון והשביעי יל פסח והיום הראשון של סכות , ו " שמיני חג העצרת", שאחרי שבעת ימי סכות , הם " מקראי קדש " ואסור לעבד בהם . חכמי המשנה כנו את הימים האלה בשם " חלו של מועד", " חל המועד " או בקצור " מועד " יתם . הם אירו לעשות בהם מלאכות מסימות , אך התירו מלאכית אחרות . יהודי ארץ - ישראל קבלו על עצמם להמנע מכל עבודה בחל המועד , ואלו יהודי בבל נהגו לפי דעת החכמים . אין עורכים חתנות בימי חל המועד , על פי הכלל " אין מערבבין שמחה בשמחה", אולם גם אין מקימים בהם מנהגי אבל . בתפלת " שמינה - עשרה " ובברכת המזון מוסיפים את התפלה " יאלה ויבוא". אחרי תפלת שחרית אומרים בפסח " חצי - הלל", ובסכות " הלל שלם", וקוראים בתורה בפרשת החג . אחר כך מתפללים תפלת " מוסף " כמו בחג . היהודים הספרדים , וגם האשכנזים " החסידים", אינם מניחים תפלין בחל המועד , ואלו האשכנזים כן מניחים (...
אל הספר