הכנסת אורחים אחת המדות החשובות במסרת היהודית הנחשבת למצוה גדולה . בספר בראשית מספר בהרחבה על הכנסת האורחים שנהג בעלי - חיים אלה בשמורה בקניה , הם הכלאה בין זברה לסוס . אברהם אבינו בשלשת אורחיו . בזכות הכנסת האורחים שלו נצל לוט מגורל שאר יושבי סדום ועמורה . הנביאים שבחו מדה זו וגנו את המזלזלים בה . גם התלמוד מהלל את הכנסת האורחים וקושר אותה עם מתן צדקה . בפרקי אבות מובאים דבריו של יוסי בן יוחנן : " יהא ביתך פתוח לרוחה ויהיו עניים בני ביתך". והגמרא אומרת : " גדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני שכינה". במשך שנות הגלות הארכות בלטה הכנסת האורחים בקרב היהודים כאחד מבטוייה של העזרה ההדדית . במקומות רבים הקימו הקהלות היהודיות בתים מיחדים שבהם התאכסנו על חשבון הצבור יהודים עניים שבאו ממקומות אחרים . בתים אלה נקראו הקדש . יהודים גם נהגו לארח בביתם תלמידי חכמים שבאו ממרחקים ללמד בישיבה או חילים יהודים שהגיעו לעיר . מנהגים וחובות הקשורים בהכנסת אורחים נפוצים בתרביות ובעמים השונים ברחבי העולם . האינדיאנים בני שבט הנוחו , למשל , היו נוהגים לערך חגיגות ומשתאות לכבוד אורחיהם , לספר בהן מעשיות כדי להנעים להם...
אל הספר