דבוק לפי האמונה העממית היהודית דבוק הוא רוח רעה של מת שנתגלגלה ודבקה באדם חי . לפי האגדה , דבוק הוא נשמה תועה שלא מצאה לה מנוח בעולם הבא , ולכן נכנסת לתוך גופו של אדם חי ומסרבת לצאת ממנו . הדבוק גורם לאדם , שאל גופו נכנס , להתנהג באפן משנה ולהשמיע קולות ורעיונות זרים . הדבוק אף מזיק לבני אדם אחרים הנמצאים סביבו . משג ה " דבוק " רוח בקרב המקבלים במזרח אירופה במאה ה - 17 והוא מצוי גם בנצרות . לפי הקבלה , נפש אדם חוטא מבקשת לעצמה מקלט בגופו של אדם חי על מנת לשכן בו עד שתטהר . מקורו של רעיון זה באמונה בגלגול נשמות , שלפיה הנשמה חוזרת לעולם אחרי מות הגוף ומתגלגלת לגופו של אדם חי אחר . בספרות הקבלה מוצאים שיטות והוראות לטפול באדם שדבק בו ה " דבוק " . גרוש הדבוק נעשה בדרכים של השבעות , קמעות והטלת חרם . בתקופה מסימת יחסו יהודי מזרח אירופה כל מחלת נפש לדבוק . הם היו מביאים את תמונה מתוך ההצגה . הדיבוק - מאת המחזאי היהודי ש'אנ - סקי . המחזה אף הוסרט בפולין בשנת 1937 . אנטונין דבוז'ק השתמש ביצירותיו בחומרים שנטל מהמוסיקה הצ'כית העממית , וביטא בכך את כמיהת העם הצ'כי להשתחרר משלטונה של הקיסרות האו...
אל הספר