צו האפיפיור לא תרם להרגעת הרוחות - הוא לא הניח את דעתם של מרבית התושבים הלא קתולים בפראג, ואילו התושבים הקתולים הרגישו שהם התפשרו די והותר. כתוצאה מן הצו הנהיג הארכיבישוף של פראג את טקס המיסה שהיו מגישים בו לחם ויין לקהל המתפללים - ואפילו הישועים הקתולים נאלצו לקיימו כך, אך הם עשו זאת בחוסר רצון ורק בטקסי מיסה שהתנהלו במקומות שאינם מרכזיים. למרות כל זאת גברה המתיחות הדתית בפראג, בעיקר כאשר רודולף הכניס את חצר הקיסרות שלו אל תוך העיר. הדבר יצר מרכז כוח קתולי באזור, הדומה למרכזים ברומא ובמדריד שדגלו בקונטרה-רפורמציה. בתוך חצרו של רודולף הלכה והתגבשה המפלגה הספרדית, שדגלה בשלטון אבסולוטי מובהק ובמדיניות הקונטרה-רפורמציה. ארמונותיהם של נציג האפיפיור ושל השגריר הספרדי בפראג, כמו גם אחוזותיהם של האצילים הקתולים, נעשו למעוזיה של המפלגה הספרדית. בשלהי המאה ה-16 החלה המפלגה הספרדית להשתלט על הפקידות המלכותית והאזורית בבוהמיה, וחבריה תפסו עמדות כוח חשובות ורבות השפעה. בהדרגה נעלמה אווירת הסובלנות הבוהמית המסורתית, ואת מקומה תפסה אווירה של מתיחות דתית הולכת וגוברת. המתיחות הדתית גרמה למרידה בבוהמ...
אל הספר