ציוני דרך בתולדות הקהילה היהודית בפראג הקהילה היהודית בפראג היא אחת הקהילות העתיקות באירופה. ייתכן שיהודים השתכנו באזור כבר בתקופת האימפריה הרומית. את קיומם של יהודים בפראג מזכיר לראשונה בשנת 965 הנוסע אבראהים בן יעקוב (עמ' 96). על קיום הקהילה עצמה ידוע לראשונה בשנת .1091 תחילה התרכזו היהודים באזור שהיה סמוך למבצר בגדה השמאלית של הנהר וולטבה. בימי מסע הצלב הראשון, בשנת 1096, נרצחו רבים מתושביה היהודים של פראג, רכושם הוחרם, ורבים מהם הוכרחו להיטבל ולקבל עליהם את הנצרות. בשנת 1142, בעקבות שרפת בית הכנסת והיישוב היהודי ששכנו למרגלות הטירה, החלו היהודים להקים בגדה הימנית את הרובע היהודי של העיר סמוך לעיר הישנה, ואת בית הכנסת בנו במרכזו. במאות 11-13 פעלו בפראג כמה רבנים חשובים, והחשוב שבהם היה ר' יצחק בן משה מווינה (1180-1250), מחבר ספר ההלכה "אור זרוע". עד המאה ה-13 הייתה הלשון המדוברת של היהודים בפראג - צ'כית. במאות 13-16 הלכו ורבו היהודים שהחלו לדבר גרמנית.
אל הספר