כללי הפיסוק סימני הפיסוק חשובים להבנת המשפט. הם מרמזים על מבנה המשפט, והם מעין תווים של המוזיקה של המשפט המציינים את ההפסקות, את ההנגנות ואת ההדגשות. כתיבה ללא סימני פיסוק מקשה על ההבנה, והופכת את הכתוב ללא ברור ולחדגוני. כללי הפיסוק - לפי התפקיד במשפט .1 סוף המשפט - בלשון הכתובה מקובל לסמן את סוף המשפט, שכן ללא סימון קשה לדעת היכן משפט מתחיל, והיכן הוא מסתיים. בדרך כלל, בסוף משפט חיווי מסמנים נקודה ).(. אם המשפט שואל שאלה, מסמנים אותו בסימן שאלה )?(. אם הוא מביע מסר תוקפני, רגשני - מסמנים אותו בסימן קריאה )!(. דוגמות: מחר יגיע החורף./ האם מחר יגיע החורף? / מחר סוף-סוף יגיע החורף! .2 משפט מאוחה - באופן עקרוני יש להפריד משפטים זה מזה בפיסוק, לכן בין האיברים במשפט המאוחה יש לסמן פסיק. אם איברי המשפט קצרים, אין צורך לפסק ביניהם. דוגמה: נעשה גשום, אבל בכל זאת נצא לריצה קלה. .3 משפט מורכב - כיוון שכל משפט מופרד בפסיק, נהוג לשים פסיק בסוף כל פסוקית כדי להפרידה מן המשפט היסודי. דוגמה: אילו לסבתא היו גלגלים, גם היא הייתה נוסעת. לפני פסוקית אין צורך לשים פסיק. דוגמות: ייתכן שייפתחו אפשרויות חדש...  אל הספר
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית