אנטישמיות מטעם השלטון ברוסיה פרעות ביהודים וחקיקה אנטי–יהודית ברוסיה להבדיל מגרמניה ומצרפת , שבהן לא תמך השלטון רשמית בגילויים האנטי–יהודיים , ברוסיה נקט השלטון מדיניות אנטי יהודית ברורה , והיו לה דפוסים מיוחדים ומורכבים . ב27– באפריל 1881 פרצו פרעות שפגעו בקהילות היהודיות בדרום רוסיה , באוקראינה ובאזורים אחרים ברוסיה . הסופרים העבריים כינו פרעות אלה בשם " סופות בנגב" . לכאורה הסיבה לפרעות הייתה רצח הצאר אלכסנדר השני , שהתרחש כחודשיים לפני כן 1 ) במרס : ( 1881 הצאר נרצח בידי מהפכנים רוסים , אך אשמת הרצח הוטלה על היהודים ( עמ' . ( 107 במהלך הפוגרומים נפגעו למעלה מ200– קהילות יהודיות , ובהן נהרגו ונפגעו עשרות יהודים . נזק עצום נגרם לרכוש היהודי , ועשרות אלפי יהודים נמלטו מבתיהם . מקובלת הטענה ששלטונות רוסיה תמכו בפרעות - לא רק שלא מנעו אותן , אלא אף עודדו את הפורעים והתעלמו ממעשיהם . לעומתם יש הסבורים כי הפרעות היו פרי יוזמתם של מפקדים ופקידים בכירים מקומיים , ואילו השלטון המרכזי - לעתים היה אחראי לפוגרומים ולעתים ניסה למנוע אותם .
אל הספר