ארמון ורסאי וגניו, ציור, המאה השבע עשרה לואי הארבעה עשר מלך בצרפת בשנים ,1715-1643 כלומר שבעים ושתיים שנה, ובמדיניותו הגשים את רעיונות האבסולוטיזם. הארמון המפואר שבנה בכפר ורסאי, בקרבת פריז, ביטא את ריחוקו של המלך מן הציבור ותאם את התפיסה האבסולוטית, שהתבססה על הרעיון שהמלך הוא אישיות מורמת מעם. ריחוק הארמון המלכותי מאפשרות של מגע עם ההמונים תרם לתחושת הביטחון של המלך ואף הגביר את ההערצה ויראת הכבוד שרחשו לו רוב נתיניו. בהקמת הארמון עסקו למעלה משלושים וחמישה אלף בנאים, גננים, אמנים ובעלי מלאכה.

תקופה , נברשות , שטיחי קיר , פסלים ויצירות אמנות שהוכנו במיוחד בשביל המלך . דלתות הארמון נפתחו אל גנים רחבי ידיים שכללו מזרקות , פסלים , גינות ומבנים מיוחדים . תכנון הסביבה בקרבת הארמון שיקף את רעיונות האבסולוטיזם . בימי לואי הארבעה עשר ובימי יורשיו נסללו שדרות רחבות מכל עברי הארמון . מקומו של הארמון במרכזו של מבנה גאומטרי סימל את הרעיון שהמלוכה , המיוצגת על ידי הארמון , היא המרכז . רוב גני הארמון היו מתוכננים אף הם בתכנון סימטרי מדוקדק - כאילו הטבע עצמו "התיישר" לפי רצון המלך .  אל הספר
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית