פעילות השימור מתבצעת ( בישראל וברוב המדינות המפותחות ) בשלוש רמות : הרמה המקומית : השלטון המקומי ( העירייה , ( המועצה המקומית או המועצה האזורית - אחד הגופים האלה יוזם את שימורו או פיתוחו של האתר , אחראי לניהולו ופועל לצד גופים ברמה הארצית לקדם ולשווק את האתר שבתחומו . לעיתים , תהליך השימור הוא יוזמה של תושבים , אנשי אקדמיה או יזמים המתארגנים לצורך כך . הרמה הארצית : כמה גופים מרכזים בידיהם את הטיפול בנושא , למשל - במדינת ישראל מעורבים ברמה הארצית : רשות הטבע והגנים ( בתחום אחריותו של המשרד להגנת הסביבה , ( המועצה לשימור אתרים , ועדות מחוזיות לתכנון ולבנייה , ארגונים חברתיים כמו " אדם טבע ודין" ועוד . נושא השימור מעוגן גם בתכנית המתאר הארצית ( תמ"א ) , 35 המגדירה אזורי שימור שבהם הפיתוח מתקיים על פי כללים שאושרו בידי ממשלת ישראל . כך למשל הוגדרו בתמ"א 35 מכלולים נופיים , * שהם שטחים בעלי ערך נופי סביבתי רב ויש לשמור עליהם . ולכן , התכנית הארצית קבעה שתכניות פיתוח באזורים כאלו ישמשו רק לצורך הקמת שירותי תיירות או לצורך הקמת תשתיות הכרחיות . בנוסף , המעוניינים בפיתוח שטחים אלה חייבים להגי...
אל הספר