המונח " כנסייה" מצביע על מבנה שבו המאמינים הנוצרים מתרכזים לתפילה ובו מתקיימים הטקסים הדתיים . למונח כנסייה משמעות נוספת : כלל המאמינים הנוצרים ומי שהקדישו את חייהם למילוי תפקידים דתיים . מבנה הכנסייה הקתולית הוא מבנה הייררכי ( מדורג ) ובראשו עומד אפיפיור . בתהליך התפתחותה של הנצרות נוצרו סקרמנטים ( טקסים ) שכל נוצרי במהלך חייו חייב להשתתף בהם . הסקרמנטים - ובהם הטבילה , המיסה והווידוי - ליוו את המאמינים בחייהם , וחיזקו את הקשר שלהם לכנסייה ולנציגיה . במאה האחת עשרה התארגנה בכנסייה תנועת רפורמה שרצתה לנתק את הכנסייה מחסותם של שליטים ואצילים , ולארגן אותה מחדש . המאבקים בין תומכי הרפורמה למתנגדיה התבטאו גם בסכסוך בין האפיפיור גרגוריוס השביעי ובין מלך גרמניה היינריך הרביעי . ( 1077-1073 ) ב1122- נחתם בין האפיפיורות למלכות הסכם פשרה ובו נקבעו תחומי הסמכות של הכנסייה והמדינה . הכנסייה הייתה לגוף ריכוזי ומאורגן ובראשו אפיפיור . כשם שהכנסייה נעשתה גוף ריכוזי ומאורגן , כך גם הנסיכויות הפאודליות של אירופה התגבשו לממלכות מאוחדות . מלכי בית קאפה ששלטו בצרפת בשנים 1328-987 החלישו את הסניורים הגדו...
אל הספר