פרופסןר גבריאל בן שמחון ( מעובד ) יהודים כבר לא מתים במרוקו . גם לא נולדים בה . למעשה ההיסטוריה היהודית במרוקו נגמרה . שלושת אלפים שנה חיו שם יהודים . בקזבלנקה , בפאס או במרקש היו היהודים במרוקו הכוח העיקרי בכלכלה , בייצור , ובמסחר . הם בנו ,-ונטעו כתבו ופירשו , חיברו שירים וניגנו , אהבו , חגגו , בכו וקוננו . היום נמשכים החיים במרוקו בלעדיהם . פעם היו במרוקו יהודים של תקופת המשנה . ח" היום-יום שלהם כאילו היו מבוטלים בשביל הנצח ; הם ויתרו על ההווה בשביל העתיד . קהילת אנשים מוזרה ולא מחוברת להיסטוריה . במשך אלפי שנה , חיכו בכפרים המפוזרים בהרי האטלס , עד שיבוא המשיח . שלוש פעמים ביום התפללו לראות בבניין בית המקדש , שמרו על פינה לא מסוידת לזכר החורבן , שברו כוס בחתונה . חיו עם מזוודות ביד , מוכנים לצאת בכל רגע . לעקור עם מהיסטוריה בת שלושת אלפים שנה בלי שורשים , זאת מהפכה . היהודים היו יכולים לחשוב על המהפכה הזאת רק כימי המשיח . לא נדודים , לא מעבר למקום אחר , אלא גאולה . זאת הייתה חוויה שמעבר לדמיון : יום אחד בהיר הגיעו מכוניות לכפר הרחוק , ולקחו את כל יהודי הכפר . השכנים הערבים לא הבינו...
אל הספר