גיל חובב ( מעובד ) אבוי זכרונה לברכה לא הייתה בשלנית גדולה . היא הבינה הרבה באוכל , אבל שנאה להכין אותו . היא פחדה מזה . על אפ ; יה בכלל לא דיברנו איתה , ובשר אכלנו רק במסעדות . אבל יותר מכל שנאה אמי את הטיגון . לדעתה , הטיגון היה גלגול של הגיהינום . בימים רגילים לא היה צורך לסגן , כי בין כה וכה לא אכלנו בבית אוכל חם או מבושל , אז מה פתאום להתעקש דווקא על סיגון !? התרגלנו לחיות על כךיכים , ובאלו הייתה אמא שלי מצוינת . אמא שלי חשבה , שכל דבר מזון יכול לבוא בין שתי פרוטות לחם . זה התחיל מבריכים עם גבינה לבנה וזיתים , התפתח לכריכים עם גבינה לבנה , סחוג ומיונז אני" ) אומרת לכם " , היא שיקרה לנו , "שככה אוכלים בצרפת , (" . והגיע לכריכ גבינה צהובה עם ריבה באמריקה" ) כולם מתים על זה . (" אלה היו כל כך נפלאים , שאותם אכלנו רק בשבת . בשר כמעט ולא אכלנו . שמענו משהו על שניצלים , אבל מכיוון שלא טעמנו מהם , לא דרשנו אותם . אבל אמא שלי , הייתה בכל זאת אמא יהודייה . לכן , מדי כמה שבועות , היא הייתה מחליטה להילחם ברגשי האשמה שלה ולהכין לנו קציצות גבינה . " כבר מזמן לא בישלתי לכם משהו חם , " היא הייתה...
אל הספר