בעיית החלטה המתאימה לפתרון באמצעות מודל התכנון הליניארי מחייבת שלושה מאפיינים : . 1 פונקציית מטרה ליניארית ; . 2 מציאת מינימום או מקסימום של פונקציית המטרה ( הליניארית ;( 3 . האילוצים ( על משתני ההחלטה ) הם משוואות ליניאריות . כדי לבדוק אם בעיית החלטה מסוימת מתאימה למודל הליניארי , יש לנסח אותה בצורה מתמטית , ואז לבדוק אם פונקציית המטרה וגם אילוצי הבעיה הם ליניאריים . בעיית תכנון ליניארי טיפוסית כוללת שלושה מרכיבים עיקריים : . 1 משתני החלטה ; . 2 פונקציית מטרה -,. 3 אילוצים על משתני ההחלטה . משתני החלטה מייצגים את ההחלטה שיש לקבל . פתרון בעיית ההחלטה מתמצה במציאת הערכים עבור משתני ההחלטה , אשר עומדים באילוצים על הפתרון , ואשר מביאים לאופטימום את פונקציית המטרה . פונקציית המטרה היא כלי מתמטי אשר מקבל , מצד אחד את משתני ההחלטה וחלק מנתוני הבעיה ( נתוני הבעיה כוללים את אותם מרכיבים המסייעים לנו בהבנת התרומה של כל משתנה למטרת המערכת ) ומפיק ערך המשמש כ '' ציון" עבור פתרון נתון . הערך שמפיקה פונקציית המטרה משמש להשוואה בין הפתרונות השונים ולמציאת הפתרון האופטימלי ביניהם . האילוצים של בעיית ...
אל הספר