ההלכה הייתה בסיס ההתנהגות של היחיד ושל הקהילה והיא נתפסה כביטוי השלם של רצון . 'ה ואולם , בפסיקת ההלכה היה קושי , שכן במשנה ובתלמוד בדרך כלל אין סיכום של המחלוקת , אלא רק הצגת הדעות השונות של התנאים או האמוראים . נוסף על כך , הלכות בנושא מסוים , למשל שמירת שבת , מופיעות במפוזר במסכתות אחדות . החל במאה השמינית , בעקבות ההתפשטות של לימוד התלמוד , החלו להיכתב ספרי הלכות ופסקים . מחברי הספרים ביקשו להקל על פסיקת ההלכה וגם לשמור על אחדותה . מניע אחר לכתיבת הספרים היה הצורך לבסס את התורה שבעל פה לנוכח התפשטות הקראות . אחד מספרי ההלכה הראשונים שנכתבו אחרי התלמוד היה הספר הלכות פסוקות , והוא מיוחס לרב יהודאי גאון , ראש ישיבת סורא ( בשנים . ( 761–757 בספר כלולות כל ההלכות שנוהגות בזמן הזה , כלומר בהיעדר מקדש , אך לא הלכות שאינן נוהגות בחוץ לארץ – כגון מעשר , תרומה ושביעית . על פי רוב ההלכות מסודרות לפי הסדר שבו הן מופיעות בתלמוד הבבלי , ולכן לא כל ההלכות הקשורות באותו נושא מופיעות במקום אחד . בעקבות הספר " הלכות פסוקות" כתב רב שמעון קיירא , שחי במאה התשיעית כנראה בעיר בצרה שבבבל , את הספר הלכות...
אל הספר