/ מרים ילן-טקליסff אמא אמרה לי : דני , ילדי הוא גבור ונבון . ילדי לא יבכה אף פעם כפתי קטן . אינני בוכה . אף פעם . אינני תינוק-בכין . זה רק הדמעות ... הדמעות ... הן בוכות בעצמן . פרח נתתי לנורית - קטן ויפה , וכחל . תפוח נתתי לנורית - נתתי הכל . נורית אכלה התפוח . הפרח זרקה בחצר . הלכה לשחק עם ילד - עם ילד אחר . אינני בוכה אף פעם . גבור אני , לא בכין ! אך למה זה , אמא , למה בוכות הדמעות בעצמן ? מתוך הספר פרח נתתי לנורית , הוצאת כנרת , זמורה-ביתן , דביר , 2005 מה דני נתן לנורית ? צבעו את הציורים המתאימים .
אל הספר