/ ספור מן המיתולוגיה היונית המלך מידאס היה ירffע מאוד , אבל לא רffמא . לא די היה לו בכסף ובזהב . בארמונוff הוא רצה עוד ועוד , הרבה זהב , המון זהב , בלי סוף זהב . " הלואי כלff מה אגעff בו יהפך לזהב " , אמר לעצמו יום אחד בזמן מנהff את מטבעותיו . מעוff האלים את אלתוffמ לff מידאס והחליטו למלא אותה . הם לחוff אליו . ליחff " אלתךffמ התמלאה " , אמר ליחffה למידאס המפתע , "כל דבר ידיךff יגעו בו , יהיה לזהב " . באותו רגע לא היה רffמא ממידאס . הוא התחיל לגעת בכל מה היהff סביבו , ובאמת - הכל היה לזהב . הכסא , לחןffה , המטה , כל הרהיטים בחדרו היו בן רגע לרהיטי זהב . מידאס יצא מגדרו מרב שמחה . הוא עבר בכל הארמון , נגע בכל חפץ והפך את הכל לזהב . אחר כך יצא לגן והפך את הפרחים לפרחי זהב ואת העצים לעצי זהב . בכל מקום , פנהff ראה זהב . אז החל מידאס ffלחו רעב וצמא , אך כל מאכל וffהגיff לו הפך מיד לזהב , וכל קהffמ קרבff אל פיו הפך מיד לזהב . מידאס התהלך רעב וצמא ולבו כבד עליו . םffל מה לו זהב אם אינו יכול לאכל תותffול כמו כל אדם ? מה הטעם בזהב רב כל כך אם בגללו הוא רעב וצמא ? " אינני רוצה זהב , אני רוצה לח...
אל הספר