/ א '' א מילן פרק רביעי ff בו איה מאבד זנב ופו מוצא אותו החמור האפר והזקן , איה , עמד לבדו בחלקת דרדרים ביער . הוא הציב את רגליו הקדמיות בפשוק רחב , הטה את וffרא הצדה , בffוח על כל מיני דברים . לפעמים בffח לעצמו בעצב " למה , " ? לפעמים בffח "בגלל מה , " ? לפעמים בffח "במדת מה - " ? ולפעמים לא ידע בכלל על מה הוא בffחו . לכן , באffכ פו הדב והתקרב אליו בצעדים כבדים , איה שמח מאוד הואff יכול כבר להפסיק קצת בffלח , כדי להגיד בקול עגום , "מה מעffנ אצלך " ? " ומה לומךff אתה " ? אלff פו הדב . איה הניד את וffרא מצד לצד . " לא כל כך מה " , אמר . "כבר הרבה זמן אניff בכלל לא ffמרגי כל כך מה " . " אוי ואבוי " , אמר פו . "אני מצטער . בוא נסתכל עליך רגע " . ואיה עמד לו םff ובהה בעצב באדמה , ופו הדב הקיף אותו הקפה . למהff " תגיד , מה קרה לזנב " ? לךff הוא אלff בתמהון . “ מה קרה לו " ? אלff איה . " הוא איננו " . " אתה בטוח " ? " תראה : זנב - או הואff נוffי , או הואff איננו . אי רffאפ לטעות בענין הזה . והזנב לךff איננו " . " אז מה נוffי " ? " וםff דבר " . " בוא נראה " , אמר איה והסתובב לאט-לאט אל המקום ...
אל הספר