אנדה עמיר-פינקרפלד כאשר אני עצוב אשב בחדר כמו בכלוב , א אצא לחצר לשחק עם חבר , אף בספר א אקרא ביום של מצב רוח רע . אז ק ב אלי כלבי ומביט אך בי , רק בי , מתישב לו למולי ומושך בשרוולי . אם עדין אתעצל כה מתחיל הוא ליבב כאומר : " בוא , נרוץ ! ראה , כמה יפה בחוץ " ! ו א אבין על מה ואיך אני מתחיל סתם לחיך , ואף לצחק בכל לבי , וקם לרוץ אח י כלבי .
אל הספר