|
|
עמוד:118
פעילות – 5 פעילות מקדימה למדרש א . לא בטוח שלכל התלמידים יש מושג מהו רועה צאן . ב . התלמידים יכולים לציין תכונות כמו : אחריות , סבלנות , קשיחות , אכפתיות , לב אוהב , ואחרות . בהמשך ייעשה קישור בין רועה צאן למנהיג , אולם כבר בשלב זה אפשר לבדוק אם התלמידים מכירים דמות שיש לה תכונות כמו אלו של רועה צאן . אולי דווקא הורה ? פעילות 4 כדאי לכוון את התלמידים לדקויות . למשל : משה לא צועק או מתנפל על הגדי , אלא מדבר אתו בשקט ; הוא מנסה להבין את המנ יעים שלו לבריחה ולא מאשים אותו ; הוא לא גורר אותו בחזרה אלא מרכיב אותו על כתפיו . פעילות 6 ראו " הערות כלליות" בעניין העבודה על הסיפור במסגרת שיעורי התורה . פעילות 7 אפשר להציע לתלמידים מתקשים פתיחות כמו : › ציפורה יקרה , אל תשאלי מה קרה לי היום ... › ציפורה , ציפורה , איפה את ? אני חייב לספר לך משהו ! › אוי , ציפורה , לא תאמיני כמה שאני עייף .... המשפטים הללו יכולים להופיע גם בפורמט הזה : " משה חזר הביתה וקרא : ציפורה יקרה , אל תשאלי מה קרה לי היום . " ... פעילות 8 ] נקשרת לקטע המידע " השפה המיוחדת של חכמים – לא הייתי יודע" [ סעיף א – היה רועה – רעה , רץ היית - רץ , היה מהלך - הלך . סעיף ג – אם לא מצאו את התשובה , כדאי להסב את תשומת לב התלמידים לתשובה : היו מצערין . סעיף ד - צורת -עבר זו מוכרת יותר בטקסטים כתובים י"ש ) עגנון הוא דוגמה מובהקת לכך , ( המאמצים באופן גורף או חלקי את צורת העבר של לשון חכמים . עם זאת , כשה יא מופיעה בשפה הדבורה , יש נטייה להתייחס אליה כאל שגיאה , טעות וצרימה . אולם דוברי עברית רבים רואים בצורה הזו של העבר הדקדוקי משהו טבעי לגמרי . היגדים כמו " הייתי הולכת , " " הייתי אוכל , " " היינו משחקים" וכו' נפוצים מאוד בשפה הדבורה . לילדים ניתנת כאן הזדמנות להציף היגדים כאלה בהקשר , ובד בבד ללמוד על הצורה המקובלת והנפוצה יותר בימינו של העבר הדקדוקי . קטע המידע : ביטוי שכדאי להכיר : לדון לכף זכות › כדאי לתרגל את הביטוי היפה הזה , שיש בו משהו מקבל וסובלני , גם בהקשר הכיתתי . › כדאי לציין בפני התלמידים שהביטויים 'כף זכות' ו'כף חובה' לקוחים בעצם מתיאור של שתי כפות מאזניים , שעליהן " נשקלים" זכויות וחובות .
|
|