|
|
עמוד:131
פעילות 2 עבור התלמידים , יש כאן הזדמנות ללמוד כי השפה הע ברית בנויה ממספר רבדים מתקופת שונות . קטע המידע מתמקד בלשון חז"ל , אך מביא דוגמאות גם מלשון התנ"ך . הדוגמאות מסייעות לתלמידים להבחין בין שני רבדים אלו לבין העברית של ימינו . הפעילות מסתמכת על ידע קיים של צורת הרבים בעברית ( תרנגולים , עזים , מצערים . ( אפשר לשאול את הילדים אם הם מכירים מילים נוספות המסתיימות ב- ן . אפשר להזכיר : נישואין , אושפיזין , ועוד מ י לים מההגדה של פסח ( יושבין , מסובין , מטבילין . ( ... אמנם 'תרנגולין' מתורגמים כאן ל'תרנגולים . ' אולם , ברור שהיו שם גם תרנגולות , שהרי הטילו ביצים . ייתכן שהתלמידים יעלו את השאלה , וכדאי לומר להם שוודאי היו תרנגולות ותרנגולים , שהרי גם יש צורך בשני המינים לצורך התרבות , וגם שבלשון חז"ל פעמים רבות אין התייחסות לזכר ול נקבה . פעילות 3 ראיות לכך שרבי חנינא ואשתו לא הכירו את בעל האבדה אפשר למצוא בפרטים האלה : בפתיחת המעשה הוא נקרא אדם אחד' – ולא בשמו או בקשר שלו אליהם . רבי חנינא ואשתו לא ניסו בכלל להחזיר לו את האבדה – מכאן שלא ידעו מי הוא . המפגש בין רבי חנינא לבעל האבדה , בסוף הסיפור , מתואר כמפגש בין זרים . פעילות 5 סביר , שרבי חנינא שמר על התרנגולות זמן רב , שכן היו מחזורים שלמים של הטלה , בקיעה וכו' ושהבית היה צר לכל התרגולות . כדי לסייע לתלמידים אפשר לשאול : לפי הסיפור , מה קרה מזמן מציאת האבדה ועד השבתה ? ואז לשאול : כמה זמן , לדעתם , לוקח תהליך של " והרבו ביצים ותרנגולין ? " פעילות 6 ב- ג : רבי חנינא מחליף הרבה תרנגולות ב מעט עזים ( שמחירן גבוה יותר , ( וכך הוא פותר את בעיית הצפיפות ( מאחר שבאופן טבעי גדל מספר התרנגולים . ( חשוב להבהיר זאת , כי אחרת , הפעולה של רבי חנינא תיראה תמוהה . פעילות 7 › כדאי לעודד את התלמידים לתאר לעצמם כיצד הרגיש בעל האבדה : הוא לא האמין שיש לו סיכוי לקבל את אבדתו ; הוא חשש שלא יצליח להוכיח את בעלותו על האבדה ; הוא הניח שכל העניין כבר נשכח , ועוד . בכל מקרה , כל אלו נותנים ביטוי למה שנקרא " יאוש בעלים " . › אפשר לתהות עם התלמידים איזה מן 'סימן' יכול האיש לתת כדי לזהות תרנגולות ( שאולי כבר מזמן מתו : ( אולי הסל שבתוכו היו ? מספרן ? המיקום המדויק שבו הושארו ? זו הזמנה להפעלת הדמיון ולהשתתפות בסיפור המעשה .
|
|