|
|
עמוד:193
א . שינויים במעמדם המשפטי של היהודים משלהי המאה 18-ה ועד המאה 20-ה האמנציפציה - תוצר של המודרנה בסוף המאה 18-ה התרחש בצרפת תהליך המכונה " אמנציפציה , " אשר במסגרתו הוכרו גם היהודים כאזרחים שווי זכויות ושווי חובות . בניגוד למעמדם בימי הביניים כמיעוט דתי שקיומו מותנה בחסות השליטים וחייו מלווים בביטויים של השפלה , הפכו היהודים בעת החדשה לאזרחים שמעמדם מעוגן בחוקי המדינה . במהלך המאה 19-ה התפשט תהליך האמנציפציה למדינות אחרות באירופה , וגם למדינות מחוץ ליבשת שהיו בחסות המדינות האירופיות . במדינות שבהן קיבלו היהודים שוויון זכויות , ניתנה להם האפשרות להשתלב בכל תחומי החיים במדינה - בפוליטיקה , בכלכלה ואף בצבא . היהודים שרצו בכך יכלו לרכוש השכלה במוסדות החינוך של המדינה , לכהן במשרות ממשלתיות ולשמש כמורים וכמרצים . הם הורשו להתגורר בכל מקום שרצו , וחלקם יצאו מהאזורים שיוחדו ליהודים ועברו להתגורר ברחבי העיר . יהודים אחרים היגרו מיישובים קטנים לערים המרכזיות במדינה - לברלין , לווינה , לפריז או לערים גדולות אחרות . אמנציפציה - מושג שפירושו המילולי : שחרור . מקור המושג ברומי העתיקה , שם הענקת האמנציפציה ציינה שחרור של אדם ממרותו של אדם אחר , ועמידתו ברשות עצמו . במשמעותו המודרנית המושג מציין הענקת זכויות מלאות - אזרחיות , חברתיות ומדיניות - לציבור שלא נהנה קודם לכן מזכויות אלה . תפרוסת הקיבוצים היהודיים באירופה ובאגן הים התיכון במאות 18-ה וה19-
|
|