|
|
עמוד:220
באלג'יריה - השלטון הצרפתי-הקולוניאלי משנה את מעמדה של הקהילה כיבושה של אלג'יריה על ידי צרפת ( עמ' ( 206 יצר שינוי גם במוסדות הקהילה היהודית . בשנת , 1831 זמן קצר לאחר הכיבוש , פרסמו שלטונות צרפת צווים שהגבילו את הסמכויות של בתי הדין היהודיים באלג'יריה לערוך טקסי נישואים וגירושים ולתת עצות וחוות דעת בעל פה . גם סמכויותיו של המקדם - ראש העדה , שמונה בתקופה העות'מאנית ואשר ניהל את ענייני הקהילה היהודית - צומצמו בהדרגה . תחת השלטון הצרפתי הוא נשא את התואר ראש האומה היהודית , והיה לפקיד המקבל שכר משלטונות צרפת . ראש האומה היהודית מונה לשנה אחת בלבד עם אפשרות להארכת מינויו , ולצדו כיהנה מועצה בת שלושה חברים . בשנת 1836 בוטל התפקיד , וסמכויותיו של ראש האומה הועברו לידיו של סגן ראש העירייה של העיר אלג'יר , שהיה יהודי . בשנת 1841 בוטלו בתי הדין הרבניים באלג'יריה . בעידודם של יהודי צרפת , אשר ביקשו לשפר את מעמדם של יהודי אלג'יריה , הקימו שלטונות צרפת ועדה שתפקידה היה להציע ארגון מחודש של הקהילה היהודית . בעקבות המלצות הוועדה התקבל בשנת 1845 חוק שלפיו גם יהודי אלג'יריה יאורגנו בקונסיסטוריות , בדומה ליהודי צרפת ( עמ' . ( 218 ואולם יהודי אלג'יריה לא שולבו בהנהגת הקונסיסטוריות , והן נוהלו בידי רבנים ופקידים שהגיעו מצרפת . בשנת 1867 פרסמו השלטונות פקודה שקבעה כי הקונסיסטוריה של אלג'יריה תהיה כפופה לקונסיסטוריה המרכזית של יהודי צרפת בפריז . מטרתה המרכזית של הקונסיסטוריה הייתה להפיץ את התרבות הצרפתית בקרב יהודי אלג'יריה , ולחנכם לשמור אמונים לצרפת . לשם כך עודדו חברי הקונסיסטוריה את היהודים לעסוק בעבודות שנחשבו ליצרניות ( במיוחד בעבודות חקלאות . ( כמו כן הם התנגדו למוסדות החינוך המסורתיים ודרשו כי הילדים היהודים ילמדו בבתי ספר ציבוריים . יהודי אלג'יריה ראו בקונסיסטוריה גוף ממשלתי המייצג את השלטון לפני הקהילה , ולא גוף המייצג את הקהילה לפני השלטון . הם אף פקפקו בסמכות ובידע של הרבנים שהגיעו מצרפת והעדיפו את הרבנים המקומיים המוכרים להם . בשנת , 1870 עם הענקת האזרחות הצרפתית ליהודי אלג'יריה ( עמ' , ( 206 הותר גם להם להנהיג את הקונסיסטוריה ולנהל אותה , ורק הרב שעמד בראשה הגיע מהקהילה היהודית בצרפת .
|
|