|
|
עמוד:245
יישום רעיונות ההשכלה בחברה היהודית חבורות המשכילים במרכז אירופה ובמערבה מתגבשות לתנועה בדומה למייסדי תנועות אחרים בהיסטוריה , גם מנדלסון לא ראה עצמו כמייסד תנועה , והוא אף לא יצר לה אידאולוגיה שיטתית או גיבש עבורה דפוסי התנהלות . עם זאת המשכילים בני דורו ראו בו את אביהם הרוחני , אף שחלקם היו שונים ממנו הן באורחות חייהם והן בשאיפותיהם לעיצוב פניה של החברה היהודית . מותו של מנדלסון ( 1786 ) מהווה ציון דרך בתולדות תנועת ההשכלה היהודית במערב אירופה , ולאחריו חלו בה שינויים מהותיים . בדור שלאחר מנדלסון חל שינוי בדמותם של המשכילים וביעדיה של תנועת ההשכלה היהודית . משכילים רבים זנחו את לימוד הלשון העברית ואת השימוש בה , ובהדרגה חלה אצל חלקם התרופפות בשמירת המצוות . היו שזנחו לחלוטין את אורח החיים היהודי , ומקצתם אף המירו את דתם ( ובהם אף ארבעה מששת ילדיו של משה מנדלסון . ( תהליך אחר שהתרחש בדור המשכילים שאחרי מנדלסון היה מיזוגן של כמה חבורות משכילים לחברה אחת . 1787-ב התמזגה חבורת המשכילים בקניגסברג עם חבורת המשכילים מברלין , שלרשותה עמד בית דפוס עברי , והם יסדו יחד את " חברת שוחרי הטוב והתושייה . " מטרת המיזוג הייתה ליצור מנגנון לתמיכה כלכלית במשכילים , ולהקים במה זמינה שהמשכילים יוכלו להדפיס בה את ספריהם . " חברת שוחרי הטוב והתושייה" העמידה בראש סדר היום שלה את טיפוחה של הלשון העברית , אך מגמתה הייתה רחבה יותר : הרחבת הידע וקידום ערכי הטוב והמוסר ברוח הנאורות . החברה ראתה עצמה כארגון-גג לכל חבורות המשכילים , והיא דאגה לקיים קשר בין הקבוצות השונות . לכן יש הרואים בהקמתה את ראשית תהליך המיסוד של תנועת ההשכלה היהודית . התפרקותה של החברה 1797-ב נחשבת כסיומו של השלב הראשון בתולדותיה של תנועה זו . חבורות המשכילים במזרח אירופה פועלות בשיתוף השלטונות במקביל להתגבשותם של המשכילים היהודים במערב אירופה ובמרכזה , הופיעו בשנות השבעים והשמונים של המאה 18-ה חבורות בודדות ומבודדות של משכילים גם במזרח אירופה . חבורה אחת הייתה מורכבת מבני האליטה הכלכלית היהודית , שקיימה קשרים עם אצילים ופקידי השלטון . בחבורה אחרת נכללו אינטלקטואלים יהודים , כגון רופאים יהודים שיצאו ללמוד באוניברסיטות בגרמניה או באיטליה וחזרו לאחר מכן למזרח אירופה . הם קיימו פעילות ספרותית ענפה - שירה ופרוזה , דרמה , מחקר מדעי וכתיבה עיתונאית , ועקבו אחר הפרסומים של המשכילים היהודים בברלין . עם זאת , אפשר לראות בתנועת ההשכלה היהודית במזרח אירופה תנועה מגובשת רק בשנות העשרים והשלושים של המאה , 19-ה כלומר , עשרות שנים אחרי תנועת ההשכלה היהודית במרכז אירופה ובמערבה , שהתגבשה כבר במאה . 18-ה חוקרים מסבירים את ההופעה המאוחרת של ההשכלה במזרח אירופה בכך שבחברה הלא-יהודית באזור זה לא הייתה לרעיונות הנאורות השפעה ניכרת . כמו כן , היהודים בחלק זה של אירופה לא באו במגע עם התרבות של השלטונות - התרבות הרוסית , אלא עם תרבותם של המיעוטים קברו של מנדלסון ברובע היהודי הישן בברלין מה אפשר ללמוד מן המצבה על הדרך שבה הגדיר מנדלסון את זהותו ?
|
|