|
|
עמוד:246
הלאומיים שלצדם חיו ( כגון הפולנים , האוקראינים והליטאים . ( היהודים ראו את תרבות הסביבה כתרבות נחותה מזו היהודית , ולכן הם לא שאפו להתערות בה . בקרב החברה היהודית במזרח אירופה המשכילים היו מיעוט , אבל הם מילאו תפקיד חשוב בעיצוב המדיניות של השלטונות שביקשו לעודד את השתלבותם של היהודים במדינה . המשכילים נהגו לנסח תזכירים לשלטונות בעניין היהודים , מתוך תפיסה שהשליטים האבסולוטיים הם " מלכי חסד , " ושהפיכתו של היהודי לנתין נאמן במדינה הריכוזית עולה בקנה אחד עם עקרונות הנאורות . עמדה זאת הרחיקה את המשכילים מרוב יהודי מזרח אירופה , שראו במדיניות הצארים ניסיון לשלב את היהודים בכפייה ( עמ' . ( 201 התייצבותם של המשכילים לימין השלטון עוררה התנגדות לרעיונותיהם וספקות ביחס לנאמנותם לעמם . המשכילים קוראים לשנות את סגנון הלבוש היהודי אחד המאפיינים של תנועת ההשכלה היהודית היה תודעת השליחות שליוותה את פעולותיה . מלבד הפעולות שעשו המשכילים היהודים במטרה להפיץ את רעיונות הנאורות , הם ביקשו גם להבריא את החברה היהודית ולהוציא מתוכה גורמים שעיכבו , לדעתם , את שילובם של היהודים במדינה המודרנית כאזרחים שווי זכויות . אחד הגורמים האלה היה הלבוש היהודי המסורתי . לאורך ימי הביניים הקפידו היהודים על לבוש מיוחד , שתאם את דרישות ההלכה בתחום זה וגם הדגיש את רצונם להתבדל מסביבתם . בעיני השלטונות , הבידול בלבוש תאם את התפיסה הדתית הנוצרית או המוסלמית , שביקשה להשפיל את היהודים . כאמור , עם התמורות במעמד המשפטי של היהודים וההשתלבות הכלכלית והחברתית שלהם בחברה הסובבת , החלו יהודים לזנוח בהדרגה את הלבוש היהודי המיוחד ולאמץ את סגנון הלבוש המקובל על כלל האוכלוסייה . שינוי הלבוש לא היה תוצאה של רעיונות ההשכלה , אבל הוא אומץ גם על ידי המשכילים היהודים . בתמונות מתקופה זאת הם מופיעים מגולחי זקן , לראשם פאה אופנתית ולגופם מקטורן מבד קטיפה , כמקובל במעמד הבורגני במאה . 18-ה גם משכילים כמו מנדלסון , שזהותם היהודית הייתה ברורה ולא נתונה בספק , אימצו את הלבוש המקובל בסביבתם . מנדלסון , לדוגמה , חבש פאה אופנתית במהלך השבוע , וכיפה בשבת . התהליך של שינוי הלבוש לא היה בהכרח תוצאה של רעיונות הנאורות , אלא ביטוי לרצון להשתלב בחברה בת הזמן . המשכילים ראו בלבוש היהודי המסורתי מכשלה - גורם שאינו מאפשר ליהודים להתערות חברתית , והם הדגישו את חוסר האסתטיות שכרוך בו . בחיבורים פרי עטם הם לעגו ללבוש היהודי המרושל וכתבו הנחיות מפורטות בנוגע להקפדה על ניקיון ועל הופעה מכובדת . עמדתם הייתה כי הלבוש המודרני אינו מבטא שאיפה להתבוללות כי אם הסתגלות ופתיחות לתרבות האירופית . במזרח אירופה תאמה עמדתם של המשכילים את מדיניותם של הצארים , והם ראו בגזרות הלבוש ( עמ' ( 202 צעד נכון בדרך למה שהם הגדירו כתיקון הפגמים בחברה היהודית . עם זאת , דווקא במזרח אירופה שמרו המשכילים היהודים על מראה ולבוש מסורתיים . לדעת חוקרים , עובדה זאת מלמדת על כך שהמשכילים היהודים ברוסיה לא רצו להתנתק מהחברה היהודית ולהשתלב בחברה הרוסית , אלא הם ביקשו ליצור " יהודי חדש" הממזג את המסורת היהודית עם עולם המודרני . התבוללות ( אסימילציה בלועזית ( - תהליך שבו יחיד או קבוצה מאמצים תרבות של חברה זרה במטרה להיות חלק ממנה , וזאת תוך טשטוש ייחודם התרבותי או הדתי . למושג זה מיוחסת בדרך כלל משמעות שלילית מבחינת החברה המבקשת לשמור על ייחודה , ומשמעות חיובית מבחינת החברה המבקשת לשלב את היחיד או את הקבוצה בתוכה . בדיון ההיסטורי מקובל כיום להשתמש במושג "השתלבות" או "טמיעה . "
|
|