|
|
עמוד:263
שמואל הולדהיים מבטל את היסוד הלאומי ביהדות זרם רפורמי קיצוני במיוחד התפתח בהנהגתו של שמואל הולדהיים , רבה של הקהילה הרפורמית בברלין 1847-מ ועד מותו . הולדהיים טען כי הדת היא יצירה אנושית ולא התגלות אלוהית , ולכן אפשר לערוך בה תיקונים . קנה המידה לתיקונים יהיו עקרונות התבונה והמצפון , ולא ההבחנה ההיסטורית בין עיקר לטפל , כפי שהציע גייגר . הולדהיים גם לא ייחס חשיבות להתפתחות ההיסטורית של היהדות או לרצף של התפתחות ההלכה . בעיניו , היהדות איננה דת המבוססת על קיום המצוות אלא על אמונות וחובות מוסריות ועל רעיונות . הרעיון הוא המרומם את הנפש , ולא קיום המצווה כהלכתה . מסיבה זאת שלל הולדהיים את ציון החגים כפי שהם מופיעים בתורה והציע לציין רק את רעיון המועד , כלומר , לציין את החג בתאריך מסוים , ללא המצוות המיוחדות לו . הדגש המרכזי בתפיסתו של הולדהיים היה ראיית היהדות כדת בלבד ולא כלאום . בהתאם לכך הוא הנהיג תיקונים שיסייעו ליהודים להיות אזרחי המדינה וחלק בלתי נפרד מהחברה הסובבת . בבית הכנסת שבו שימש הולדהיים כרב נערכו התפילות בגילוי ראש , בלא טלית , בשפה הגרמנית ובלוויית נגינת עוגב . מתוך רצון להקל את ההשתלבות המלאה של היהודים בסביבתם הציע הולדהיים שבכל התחומים , כולל חינוך , משפט או נישואין , הם ינהגו לפי חוקי המדינה . הוא אף לא התנגד לנישואי תערובת , והכיר ביהדותם של ילדים להורים יהודים גם אם לא נימולו . הולדהיים הנהיג בקהילתו הקלות בדיני שבת , וסבר כי אם המדינה תאפשר רק יום מנוחה אחד בשבוע , יש להעביר את יום המנוחה של היהודים ליום ראשון , כנהוג אצל הנוצרים . בהתאם לכך , החל בשנת 1849 הנהיג הולדהיים בקהילתו את תפילת יום ראשון במקום תפילת השבת , אך בסופו של דבר חזר בו , משהתברר כי השינוי שיזם לא יזכה לתמיכה . רעיונות אחרים שהעלה הולדהיים , כגון ביטול האמונה במשיח , מצאו ביטוי בתנועת הרפורמה , אך המגמה שייצג נותרה במיעוט . זכריה פרנקל מייצג רפורמה מתונה ההקצנה של התנועה הרפורמית הביאה לפרישתם של מתקני הדת המתונים ממנה . זכריה פרנקל , אחד הרבנים החשובים בתנועה , החליט על הפרישה לאחר שבוועידה השנייה של התנועה , שהתקיימה בשנת , 1845 התקבלה ההחלטה כי אין חובה להתפלל בעברית , על אף שהדבר רצוי . זכריה פרנקל ראה בהחלטה הזאת צעד נוסף בהתרחקות של תנועת הרפורמה מהיסוד הלאומי ביהדות . הוא טען כי היהדות איננה רק דת וכי השימוש בשפה העברית הוא אחד המאפיינים של היהודים כעם . הוא התנגד גם להשמיט מנוסח הסידור את התפילות המבטאות תקווה לשוב לציון . זכריה פרנקל שלל גם את התפיסה הרפורמית שלפיה המצוות אינן תואמות את העידן המודרני . הוא סבר כי יש לערוך תיקונים בדת לא לפי מידת הרלוונטיות של המצווה לבני הדור , אלא רק אם נמצאה לתיקונים הצדקה בספרות התורנית , ואם הם קיבלו את הסכמת הקהילה . מכיוון שכך , התיקונים שהנהיג בבית הכנסת בקהילתו היו מתונים יחסית : הוא נשא דרשות בגרמנית , יזם הקמתה של מקהלת גברים והקפיד על אווירה מכובדת , אך לימד כל יום גמרא בבית הכנסת והקפיד על ההלכה . בהנהגת התיקונים האלה הוא ראה עצמו כממשיך דרכם של חכמי ההלכה המסורתיים , שלדעתו הם השכילו לשמור על רציפותה לאורך הדורות ובאותה עת היו מוכנים להתחדש . זכריה פרנקל - ( 1875-1801 ) הרב הראשון בבוהמיה שלמד באוניברסיטה והיה דוקטור בפילוסופיה ובשפות עתיקות . הוא עמד בראש קהילת דרזדן בשנים , 1854-1836 ופעל לשיפור מצבם הפוליטי של היהודים . שמואל הולדהיים - ( 1860–1806 ) רב רפורמי . היה בעל השכלה תורנית רחבה וכן למד ספרות ופילוסופיה באוניברסיטאות בפראג ובברלין . כיהן כרב בכמה קהילות בגרמניה עוד לפני שנתמנה לרב ולדרשן הקבוע בקהילת היהודים הרפורמים הייחודית של ברלין .
|
|