|
|
עמוד:265
התנועה הקונסרבטיבית על בסיס היהדות הפוזיטיבית ההיסטורית קמה תנועה יהודית חדשה : התנועה השמרנית , הקונסרבטיבית . הקונסרבטיבים טענו כי היהדות חייבת להגיב לאתגרים חדשים וכי אין מנוס מלבצע בה שינויים . עם זאת , לשיטתם השינויים צריכים להתבסס על ההלכה היהודית . השינויים שהונהגו בבתי הכנסת הקונסרבטיביים היו בעיקר ישיבה של כל בני המשפחה יחד בעת התפילה , והקלות בשמירת השבת . רבני התנועה הדגישו את חשיבותה של " אחדות העם היהודי" ואת מקומה של ארץ ישראל כמרכז הרוחני של עם ישראל . התנועה הקונסרבטיבית התפתחה בעיקר בארצות הברית , ובימינו היא פועלת גם בישראל בשם התנועה ליהדות מסורתית . התנועה הרפורמית התנועה הרפורמית התפשטה במאה 19-ה בעיקר בצפון אמריקה . העקרונות של תנועת הרפורמה , כגון חירות הפרט ופנייה אל העתיד , תאמו את הערכים של החברה האמריקנית , ולכן היא קנתה לה אחיזה בקרב המהגרים היהודים בארצות הברית . במחצית השנייה של המאה , 19-ה מרבית בתי הכנסת היהודיים בארצות הברית הנהיגו תיקונים בנוסח התפילה , ביטלו מנהגים מסורתיים ואף הנהיגו ישיבה של נשים וגברים בבית הכנסת יחד . גיבוש האידאולוגיה של התנועה הרפורמית בארצות הברית היה תהליך הדרגתי , אך כבר מתחילתה היו לה בתי כנסת וסידור תפילה משלה . בסידור , שנקרא " מנהג אמריקה , " רק מעט מהתפילות היו בשפה העברית , ותפילות רבות קוצרו או הושמטו . מחבר הסידור , הרב יצחק מאיר וייז , ( 1900-1819 ) הנחשב לאבי תנועת הרפורמה ביהדות ארצות הברית , הקים 1875-ב בעירו סינסנטי את ההיברו יוניון קולג' - מוסד להכשרת רבנים , חזנים ומחנכים ברוח התנועה הרפורמית . וייז ראה ביהדות הרפורמית את הזרם המרכזי ביהדות , ולא סטייה מהיהדות . בימינו מרכז התנועה נמצא בארצות הברית , ומספר החברים בה הוא הגדול ביותר בקרב התנועות היהודיות בארצות הברית . המחקר המדעי של היהדות משמש בסיס לתיקונים בדת ראשיתו של המחקר המדעי של היהדות הייתה באווירת הראקציה שהשתררה באירופה לאחר קונגרס וינה ( עמ' , ( 63 והיא התבטאה בפרסומים אנטישמיים נגד היהודים והיהדות ואף בפרעות ( עמ' . ( 198 בעקבות זאת הקימה קבוצה של שבעה סטודנטים יהודים בשנת 1819 את " האיגוד לשיפור מצב היהודים במדינות הגרמניות , " שנקרא בהמשך " האגודה לתרבות ולמדע של היהודים . " הנחת היסוד של חברי האגודה הייתה שהשנאה והעוינות כלפי היהודים נובעים מכך שהחברה הסובבת אינה מכירה את היהדות ותולדותיה ואת תרומתה של היהדות לתרבות אירופה . לכן הם סברו כי תיקון " מדעי" של המידע על היהדות והצגת יופייה של הדת היהודית יביאו לסילוק הדעות הקדומות בקרב הנוצרים ויקלו על השתלבותם של היהודים בחברה . יתר על כן , הם האמינו כי רעיונותיה של היהדות הם אוניברסליים ולכן יש בכוחם לאחד את המין האנושי כולו . אף שחברי האגודה תמכו בהיטמעותם של היהודים בחברה האירופית וראו בהיטמעות זאת תהליך בלתי נמנע , הם רצו שהיא תיעשה בדרך מכובדת . הם לא רצו שהיהדות והיהודים ייעלמו מן ההיסטוריה , אלא שהיהדות תתקיים כמו " הנהר הנותר באוקיינוס" - זרם בתוך החברה הכללית . רעיונותיה של האגודה לא מצאו להם הד בציבור היהודי , ובתוך כמה שנים היא התפרקה . את דרכה של האגודה המשיך אחד מחבריה , לאופולד ( יום טוב ליפמאן ( צונץ , אשר ראה במחקר המדעי של היהדות בסיס לחיים הדתיים בעידן המודרני ובסיס לשינוי יחסה של החברה הסובבת ליהדות וליהודים ( בדומה לזכריה פרנקל ולאברהם גייגר . ( מחקר זה , הידוע בשם " חכמת ישראל , " השפיע על התגבשותן של התנועה הרפורמית והתנועה הקונסרבטיבית .
|
|