עמוד:322

תנועת "חיבת ציון" במזרח אירופה קמות אגודות לעידוד העלייה לארץ ישראל החל בשנות השבעים של המאה , 19-ה ובעיקר לאחר פרעות סופות בנגב ( עמ' , ( 204 קמו ברומניה וברוסיה אגודות יהודיות מקומיות שהתארגנו לשם הגנה עצמית של היהודים , והן הגישו עזרה לנפגעי הפרעות . חברי האגודות התנגדו להגירה של יהודים לארצות הברית והתארגנו לרכישת קרקעות בארץ ישראל ולעלייה לארץ . באגודות אלה חברו יחד יהודים שהשתייכו לזרמים שונים בחברה היהודית : יהודים שומרי תורה ומצוות שתמכו ברעיון ההתיישבות בארץ ישראל , ולצדם משכילים עבריים ואף משכילים שהשתלבו בחברה הרוסית . האגודות נקראו בשמות שביטאו את הכמיהה לשוב לציון , כגון " עזרא" ו"נחמיה , " או בשמות שכללו את השם " ישראל , " כגון " שארית ישראל" ו"תחיית ישראל , " ולכן הן כונו בשם כולל " חובבי ציון . " כל האגודות האמינו כי הפתרון למצבם המעורער של היהודים הוא פתרון לאומי בארץ ישראל . בתחילה לא היה לאגודות המקומיות ארגון מרכזי או מנהיג אחד שילכד אותן , וגם לא מצע משותף . הפעילות התמקדה בעיקר בגיוס כספים לרכישת קרקעות בארץ ישראל ובמיון המועמדים לעלייה . האגודות פעלו בנפרד ובחשאי , בעיקר בגלל החשש מפני תגובת השלטונות ברוסיה , שהתנכלו לכל פעילות בעלת יסוד לאומי . עם הגידול במספר האגודות התחדד הצורך בהנהגה אחת , שתייצג את כל האגודות לפני השלטונות ברוסיה כדי שיתירו את פעילותן , ולפני השלטון העות'מאני , אשר בשנת 1882 אסר עלייה לארץ ישראל . כמו כן נזקקו האגודות להנהגה שתייצג אותן לפני נדבנים יהודים כדי שיממנו את פעילותן ויתמכו במתיישבים בארץ ישראל . פינסקר קורא לאוטואמנציפציה - שחרור עצמי היוזמה לליכוד האגודות לתנועה אחת מיוחסת ליהודה ליב פינסקר . לפני שהצטרף ל"חיבת ציון" היה פינסקר אחד מחבורת משכילים יהודים , חניכי בתי-הספר הרוסיים ודוברי רוסית , שתמכו במתן אמנציפציה ליהודים וקראו ליהודים להתערות בחברה הרוסית . חבורה זאת ייסדה ( 1862-1860 ) שני שבועונים יהודיים ברוסית , " רזסוויט" ( שחר ) ו"סיון" ( ציון , ( שהיו ראשוני העיתונים היהודיים-רוסיים . במאמרים שפרסם פינסקר בעיתונים אלה הוא טען כי על היהודים לראות ברוסיה את מולדתם ולסגל להם את שפתה ואת תרבותה , אך הדגיש כי עליהם גם לשמר את זהותם היהודית הייחודית . החל בסוף שנות השבעים של המאה , 19-ה עם השינוי במדיניותו של הצאר אלכסנדר השני ( עמ' ( 204 התערער אמונו של פינסקר בכוחה של ההשכלה לשפר את מצבם של היהודים . אכזבתו של פינסקר מהאפשרות שהיהודים ישתלבו בחברה הסובבת גברה , 1882-ב בעקבות פרעות " סופות בנגב . " פינסקר ומשכילים יהודים אחרים ברוסיה , כגון משה ליב ליליינבלום , הגיעו למסקנה שהיהודים ייחשבו תמיד זרים בעיני סביבתם . הם סברו כי אין לתלות תקוות בכך שיהודי מזרח אירופה יקבלו אמנציפציה ומצבם יוטב . הפתרון לבעיית היהודים היה , לדעתם , רק פתרון לאומי : הקמת ארץ משלהם , שבה לא יירדפו ושממנה לא יגורשו . יהודה ליב פינסקר - ( 1891-1821 ) ממנהיגי "חיבת ציון . " נולד למשפחת משכילים עבריים מהעיר אודסה שברוסיה והיה רופא במקצועו . בצעירותו תמך בהקמת רשת בתי ספר יהודיים מודרניים ואף שימש בעצמו מורה לרוסית בבית הספר המודרני בעיר קישינב . בהשפעת הפרעות ביהודי רוסיה בשנת , 1881 קרא לעם היהודי לפעול בעצמו למען שחרורו הלאומי בתחומי טריטוריה משלו . באדיבות הספרייה הלאומית www . nli . org . il

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר