|
|
עמוד:331
גורמים אלה הבהירו להרצל כי החברה האירופית נמצאת במשבר והיא איננה מסוגלת להתמודד עם פתרון בעיית העם היהודי . לכן יש לפתור את הבעיה מחוץ לאירופה , בהקמת מדינה יהודית ריבונית . הרצל מפרסם פתרון מדיני לשאלת היהודים את רעיונותיו ואת תכניתו לפתרון הבעיה של העם היהודי פרסם הרצל 1896-ב בספר שנכתב בשפה הגרמנית ושמו " מדינת היהודים . " שם הספר וכותרת המשנה שלו , " ניסיון של פתרון מודרני לשאלת היהודים , " רמזו לעיקרי תפיסתו של הרצל : בעיית היסוד של העם היהודי היא בעיה לאומית , ובעיה כזאת מחייבת פתרון מדיני . הספר נפתח במשפט : " הרעיון שאני בא להרצות בחיבור זה - עתיק-יומין הוא . הלא הוא רעיון הקמת מדינת היהודים " . כשכתב את " מדינת היהודים , " הרצל לא ידע על הפעילות של תנועת " חיבת ציון" ולא הכיר ספרים קודמים כמו ה"אוטואמנציפציה" של פינסקר ( עמ' , ( 323 שעסקו בעניין הלאומי . ואף על פי כן , הרצל ניתח את בעיית היהודים בדרך דומה : מצוקתם של היהודים נובעת מעצם היותם זרים ונרדפים בכל מקומות מגוריהם ; האמנציפציה לא פתרה את המצוקה הזאת ; והאנטישמיות שוררת ותמשיך לשרור בכל מקום שיש בו קבוצה גדולה של יהודים . היקפה של האנטישמיות הולך ומתרחב , והיא עוברת גם ליעדי ההגירה החדשים של היהודים ומכה שורש גם בארצות הנאורות ביותר . חידושו של הרצל היה בפתרון שהציע : לדעת הרצל , לא השתלבות מלאה ולא הגירה ימנעו את האנטישמיות , אלא רק פתרון מדיני גלוי ומוסכם על המדינות : מדינה לעם היהודי בטריטוריה כלשהי . מאחר שהבעיה היהודית הייתה בעיני הרצל בעיה מדינית , הוא סבר כי יש לנקוט אמצעים מדיניים-דיפלומטיים לפתרונה . לפיכך , הוא הגה תכנית שלפיה המעצמות הגדולות יתנו צ'רטר - זיכיון בעל תוקף משפטי , שיתיר התיישבות יהודית בארץ ישראל . בכך יבטאו המעצמות בפומבי את הכרתן בעם היהודי ואת הסכמתן לסייע לו . התפיסה של הרצל , המכונה ציונות מדינית , שמה לה למטרה להשיג ריבונות מדינית תוך שימוש באמצעים מדיניים , כלומר במשא ומתן להשגת הצ'רטר . לצורך הקמת מדינת היהודים הציע הרצל להקים שני ארגונים : אגודת היהודים וחברת היהודים . ייעודה העיקרי של " אגודת היהודים" יהיה מדיני - ניהול משא ומתן עם המעצמות הגדולות בשאלת מסירת טריטוריה לעם היהודי . לאחר מתן הטריטוריה תנהל אותה " אגודת היהודים" כממשלה זמנית . ייעודה העיקרי של " חברת היהודים" יהיה כלכלי - טיפול במכירת הנכסים של היהודים בארצותיהם , בארגון ההגירה של היהודים לטריטוריה המוצעת , וברכישת אדמות ונכסים להתיישבות . הרצל חשב תחילה שמדינת היהודים לא חייבת לקום בארץ ישראל , המולדת ההיסטורית של העם היהודי . בעיניו , גם ארגנטינה הייתה טריטוריה שאפשר להקים בה את מדינת היהודים . הרצל מציין את היותה רחבת ידיים ואת אקלימה הנוח ואף מונה כמה יתרונות שיש לה על פני ארץ ישראל : התיישבות יהודית כבר החלה להתקיים בה בסיוע יק ) א" עמ' ;( 306 שלא כמו ארץ ישראל , היא רחוקה מאירופה ואינה קשורה לסכסוכים בין מעצמותיה ; ולא יושב בה עם אחר המתנגד להתיישבות היהודית . הרצל צפה שתהליך ההגירה לטריטוריה החדשה יהיה איטי וממושך והוא יתחיל רק לאחר שהמדינות יתנו לכך הסכמה מדינית ומשפטית . הוא סבר שהמהגרים הראשונים יהיו יהודים עניים , שהם המתאימים ביותר לכיבוש הארץ , משום שהם מונעים מכוח הייאוש . לאחר שאלה יכינו את התשתית - יסללו דרכים , יניחו מסילות ברזל , יקימו גשרים , יבנו בתים , יכשירו את האדמה – יבואו בעקבותיהם המוני היהודים .
|
|