|
|
עמוד:30
› יש להבהיר את משמעות המושג " כור היתוך" ואת המשתמע מן הניסיון ליצור בכור ההיתוך " ישראלי חדש" ותרבות אחידה . › כדאי להעלות שאלות כמו : האם קיבוץ גלויות מחייב מונוליתיות תרבותיות ? מה ערכו של פלורליזם תרבותי ? מה מחיר מניעתו ? בנושא זה יש לציין גם את הבעיה העדתית . › בעת הדיון כדאי לשלב קטעים מדבריהם של העוסקים במלאכת הקליטה . לדוגמה : " מדינת ישראל לא הייתה מוכנה בשום תחום לקליטת העלייה הגדולה , ואלה שעסקו במלאכה ] ... [ ועמם עוזריהם ואני ביניהם – כולנו גיששנו כעיוו רים באפלה . לא ידענו כמעט דבר בתחומים ממש חיוניים לגבי קליטה כל כך מסיווית , במספרים כל כך גדולים , לא היו לנו הכלים לכך , ואף לא היה לנו הזמן הדרוש . לא ידענו מה הן נורמות החיים , המנהגים , השפות , סדרי המשפחה או יחסי המשפחה בארצות שמהן בא חלק גדול מהעולים , בעיקר העולים מעדות המזרח . לא היינו מצוידים בידע אנתרופולוגי , סוציולוגי , סוציו פסיכולוגי וכיוצא באלה . ] ... [ נעשו שגיאות חמורות שנבעו מבורות . ] ... [ אינני מכחיש , שהייתה זו שגיאה ; אבל אני מוחה נגד מי שטוען היום , שעשינו זאת בזדון " . ) אריה לובה אליאב , 40 " שנה לתחילתה של העלייה הגדולה , המפעל הציוני , היהודי והאנושי הגדול ביותר . " סקירה חודשית , ירחון לקציני צה"ל , הוצאת מטכ"ל קצין חינוך ראשי , כרך , 14 מס' , 30 . 9 . 1987 , 8 עמ' ( . 23 , 18 נושא : 3 סוגיות הקשורות לשואה : הסכם השילומים , פרשת קסטנר ומשפט אייכמן – היו בין מעצבי דמותה ש ל מדינת ישראל בשנותיה הראשונות . כיצד ? א . פעילות בקבוצות חלוקת הכיתה לשלוש קבוצות . כל קבוצה תעסוק באחת מן הפרשות . › כדאי להפנות את התלמידים לעיתונות מן התקופה . החשיפה לעיתונות תמחיש לתלמידים את הוויכוח בחברה הישראלית בנושאים אלה . › אפשר להציע לתלמידים לראיין אנשים הקשורים לאירועים או להזמין לכיתה עדים לאותן פרשות . › בשאלת השילומים יש לעסוק בדילמה שהנושא מע לה : האם ניהול מו"מ עם גרמניה וקבלת שילומים משמעו הענקת מחילה לגרמניה ? יש להיעזר בתעודה " הוויכוח על השילומים מגרמניה" . › בשאלת פרשת קסטנר יש להציג את הדילמה של קסטנר : הצלת יהודים תוך כדי מו"מ עם הנאצים . יש להתמקד גם בדברי השופט בנימין הלוי : " מכר נפשו לשטן . " › אפשר להציג לפני התלמידים את הקטעים מתוך פסק הדין במשפט קסטנר :
|
|