|
|
עמוד:175
הערות והצעות להוראת הפרק " חד גדיא " פעילות 2 סעיף א-הבית הראשון מציג את שתי הדמויות הראשונות , אבא והגדי , ומהבית השני מצטרפות לעלילה דמויות נוספות , אחת בכל בית , בסדר שאינו מקרי - בכל בית מופיעה דמות חזקה יותר מהדמות שהופיעה בבית הקודם : החתול טורף את הגדי , הכלב נושך את החתול , המקל מכה בכלב , ועל פי אותו עיקרון – דמות חדשה חזקה מקודמתה – מופיעים שביב אש , שטף מים , שור , שוחט , מלאך . החוקיות הזו יוצרת את הציפייה לקב"ה , שרק הוא יצליח להתערב ולהפסיק את השרשרת . ה " קול משמיים " שנשמע אחרון מייצג את הכוח הגדול מכולם . סעיף ד- הגדי בפיוט מסמל את עם ישראל , שעבר תלאות רבות וסבל משלטונם של עמים רבים ושונים , ( המיוצגים על ידי הדמויות השונות בשיר ) עד שבא הקב"ה , שם קץ למעשיהם וגאל את ישראל . באופן דומה , גאל הקב"ה את עם ישראל ממצרים : " עתיד הקב"ה להוסיף ולגאול את ישראל ממלכות הרשעה כשם שגאל אותם ממצרים" ( שמות רבה א , ה . ( על פי פרוש הגאון מוילנה מסמל האבא את יעקב אבינו והגדי את יוסף , שנמכר על ידי אחיו ( החתול ) והגיע למצרים ( הכלב . ( מכאן ואילך התחיל שעבוד מצרים עד לגאולה ולהגעה לארץ ישראל . פעילות 3 אפשר להציע לילדים דגמים שונים של קריאה בקול : הדגשת שם בעל החיים או החפץ המופיע בראש כל בית , הדגשת הפועל , התחלת הקריאה בקול שקט ומאופק ומעבר הדרגתי לקול חזק ודרמטי , בהתאמה להשתלשלות האירועים בשיר . העבודה בזוגות מאפשרת לתלמידים לתרגל קריאה קולית מול מאזין ה- / עמית / ה ולקבל ולתת משוב . בנוגע לרמז המוצע : לפעלים מהבית השני והלאה –למשל , נשך , היכה , שרף , שחט– יש הקשרים שליליים של הפעלת כוח , בהתאם למתואר בפיוט . בעוד הקריאה בבית הראשון אמורה להיות נינוחה ומתונה , הרי שבהמשך הפעלים והארועים מכתיבים קריאה בטון תקיף עד נסער . פעילות 4 סעיף א-עיון משווה בין הטקסטים בארמית לתרגום העברי יניב מילים וביטויים אחדים שהם זהים בשתי השפות : " הקדוש ברוך הוא , " " שחט , " "שוחט , " " אבא . " כמו כן תתגלה קרבה בין כמה מילים בארמית למילים בעברית : מיא = מים , כלבא = כלב , גדיא = גדי . רוב הפעלים בטקסט הארמי יהיו מובנים לאחר החלפת התחילית הארמית " ד" בכינוי הזיקה העברי ש . אפשר להפנות תלמידים מתקדמים לעיון משווה מורכב יותר : הם יוכלו לבדוק איך השורש זב"נ שבמילה " דזבין " קשור לעברית ( למשל במילה " זבן , ( " ולעמוד על הקרבה בין המילה הארמית " חוטרא" למילה העברית " חוטר . " פעילות 6 סעיף א- כדאי לקרוא את הכותרת והפסקה הראשונה ולשאול את התלמידים על מי מדובר במשפט הראשון , מיהו ששמר על הבטחתו לישראל , ולאחר קריאת הפסוק מברית בין הבתרים להסביר מהי ההבטחה .
|
|