|
|
עמוד:127
החשיבות שיש לתחינה לה' בעיני המשוררת מתבטאת בכך שהיא בחרה לפתוח בה את השיר ולהדגיש את משפט הפתיחה באמצעות סימן קריאה . זהו סימן הקריאה היחיד בשיר ומכאן ואילך המשוררת מפרטת את בקשתה ומציינת איזו השפעה תהיה להיענותו של ה' לבקשה . השינוי בקצב מדגיש את המעבר מיחידת מבע אחת לאחרת . לדוגמה : שלח ט פּוֹ ת גד וֹ ל וֹ ת , עגל וֹ ת וּ מת וּ ק וֹ ת – לאדמה אדמה צחיחה . גרש ר וּ ח וֹ ת רע וֹ ת משת וֹ לל וֹ ת וחר וּ לים מרשרשים יבשים . העלה לנ וּ סבי וֹ נים רכים , צהבים כחלמ וֹ נים , פעילות 5 סעיף א – התלמידים מתבקשים לברר את פירושיהן של המילים הקשות מאחר שיכולת הדיוק , השטף , ההנגנה והתקשורתיות קשורות קשר הדוק להבנה . סעיף ב–לפניכם כמה דוגמאות למילים " מ וּ עד וֹ : ת" " וכלני וֹ ת " - כיוון שאנו רגילים לומר כלניות עם דגש בכף בראש מילה ; " עגל וֹ ת " - כיוון שאותם עיצורים יכולים להופיע בניקוד אחר ובמשמעות אחרת כגון : עגל וֹ ת או עגל וֹ ת ; מילים לא מובנות כגון " וחר וּ לים "; ו"ו החיבור ואותיות בכל"ם שהניקוד שלהם משתנה . סעיף ג – קריאה חוזרת – קריאה בקול רם , תוך חזרה על אותו הקטע כמה פעמים , משפרת דיוק ושטף בקריאה ומפנה קשב להבנת הטקסט . בעקבות קריאה חוזרת חל גם שיפור בהנגנה ובתקשורתיות . הקריאה החוזרת ונשנית מובילה להעמקה ולהבנת המשמעות של השיר , ובכך היא בונה את הפרשנות האישית המביאה בסופו של דבר לקריאה פרשנית של הטקסט . הקלטה של הקריאה והאזנה חוזרת יכולות לאפשר לתלמידים לשים לב ולהתייחס לפרטים שונים בקריאה שלהם ולשפר אותם . כדאי להקליט גם את התלמידים שקוראים בקול לפני הכיתה , כדי לאפשר האזנה חוזרת ודיון בכיתה . קריאה קולית מבטאת פרשנות של הטקסט . הקוראים מחליטים באיזו הנגנה לקרוא , מה להדגיש וכיצד . קריאה של אותו טקסט תחשוף בפני התלמידים המאזינים את הפרשנות האישית . כדאי שהמורים יוודאו שהתלמידים הבינו את המושג " פרשנות" ובמידת הצורך יתנו דוגמאות לכך .
|
|