|
|
עמוד:74
סעיף ה-אפשר לשאול את התלמידים אלו תכונות מאפיינות קנה ? אלו תכונות מאפיינות ארז ? רבי אלעזר התכוון ללמד את הציבור שלא לנהוג כמותו-שהיה קשה כארז , אלא להיות רך כקנה ונעים לבריות . פעילות 5 סעיף ב-רבי אלעזר מקשר בין מראה חיצוני לתכונות אופי , בין מכוער לכלי ריק – רע / חסר ערכים . כדאי לציין כי בימיו של רבי אלעזר לא היה נהוג שעם הארץ מקדים שלום לתלמיד חכם , כפי שעשה אותו האיש . מכיון שרבי אלעזר סבר על פי מראהו והופעתו של האיש , שלפניו עומד עם הארץ , חשב כי פנייתו של האיש אליו מביעה זלזול בכבוד התורה , ולכן השיב לו בתקיפות בכינוי " ריקא . " פעילות 6 האיש אומר לרבי אלעזר להפנות את טענותיו על ה"פגמים" בבריאה למי שאחראי עליה , במקום להתעמר בברואים עצמם . מדבריו המרים של האיש עולים כעס ועלבון וגם מתחוור מהם שנטל כיעורו כבד עליו . פעילות 8 אם לתלמידים אין סיפור כזה , אפשר להזמין אותם לכתוב סיפור אישי אחר שיש לו משמעות עבורם , הנוגע לנושא הסליחה . כדאי לבקש מהתלמידים לקרוא את סיפוריהם בכיתה , או לשתף בסביבת שיתוף כיתתית בעבודה עם תלמידים מתקשים , כדאי להציע להם " פיגומים" לכתיבה , למשל -היזכרו במקרים שבהם פגעו ברגשות שלכם – חברים , אחים , מבוגרים אחרים ... האם ביקשו מכם סליחה ? האם היה קל לסלוח ? וכשאתם פגעתם במישהו – ביקשתם סליחה ? ואם לא – איך הרגשתם בכל פעם שחשבתם על מה שעשיתם ? שיח " טרום כתיבה" שכזה מפרה ומעשיר את הכתיבה . הוא " משחרר" את התלמיד מן החשש מה לכתוב כיצד לכתוב וכמה . השיח המקדים מקנה ידע אודות תוכן הכתיבה , הסוגה ומאפייניה ואף היקף הכתיבה . התלמידים שואבים רעיונות מקבוצת העמיתים והשיח משמש להם מודלינג לכתיבה העתידית . חשוב במהלך השיח לתת משוב לתלמידים על מידת הקירבה של השיח שלהם לתוכן הנדרש , לסוגה ( האם מתעתדים לכתוב סיפור ? טיעון ? תיאור ?( ושימוש הולם בקשרים האופייניים לסוגה הנדרשת . השיח המקדים מקנה אסטרטגיה נוספת למאגר אסטרטגיות הלמידה של התלמידים המתקשים . עריכת שיח " טרום כתיבה" קבוע בכיתה תהפוך בהדרגה להרגל אצל התלמידים , ובהמשך , בבואם לכתוב , יוכלו התלמידים לקיים בעצמם שיח כזה גם ללא השיח הפומבי בכיתה .
|
|