|
|
עמוד:103
הפרק " שורשים ומשקלים " ( עמוד 65 בספר הלימוד , כרך ( 1 על פרקי הלשון תוכלו לקרוא בחלק המד"ל הכללי , בעמוד . 22 הטקסט " דברים שמצחיקים אותי , " מאת יהודה אטלס " יופי של מילים , " מאת יעקב סתר " שטות , " מאת חיה שנהב " הספורטאית , " מאת לאה גולדברג הסוגה והמטרה החברתית שיר למטרת שיתוף והנאה שיר למטרת שיתוף והנאה שיר למטרת שיתוף והנאה שיר למטרת שיתוף והנאה עולם השיח עולם השיח של הספרות עולם השיח של הספרות עולם השיח של הספרות עולם השיח של הספרות השיטה הדקדוקית של העברית מבוססת על עקרון השילוב של שורש ומשקל . נראה לנו שלימוד שיטת השורש והמשקל צריך ללוות את לימוד הלשון בבית הספר היסודי החל בשלב מוקדם . הבנת עקרונות השיטה חושפת את דרכי התצורה של העברית , את דרכי הרחבת המילון שלה ואת הדרכים לקליטת מילים זרות בעברית . לימוד נושא זה מזמן גם הרחבת אוצר המילים של התלמיד , כגון הכרת שמות מכשירים , בחירת הפועל המתאים המציין את השימוש במכשיר , הכרת צורני הקטנה ומילים שונות המציינות דברים קטנים , ועוד . לימוד שיטת השורש והמשקל מתקשר בפרק זה לא רק לתחום הדקדוק או לאוצר המילים , אלא גם לפונקציה האסתטית של הלשון – לאמצעים פואטיים בשירים . העברית ( והשפות השמיות בכלל ) ידועות כשפות "מצלוליות , " כלומר שפות שבהן שכיח וֹ ת החזרות הצליליות הסמוכות , הנובעות משיטת השורש והמשקל . כלומר : בין מילים שונות נוצר קשר צלילי , המבוסס על שורש משותף או על משקל משותף . תכונה דקדוקית זו של העברית מנוצלת על-ידי סופרים ומשוררים ליצירת משחקי לשון , כפי שאפשר לראות בשירים שהבאנו בפרק זה : " דברים שמצחיקים אותי" של יהודה אטלס , " יופי של מלים" של יעקב סתר ו"שטות" של חיה שנהב . רוב ספרי הלימוד לבתי הספר מסבירים את מושג המשקל או הבניין ( בניין – משקל בתחום הפועל ) כ"תבנית של מילים . " למעשה אין זה הסבר , אלא מונח נרדף . אמנם אין הכרח לתת הגדרה " מדעית" למושג זה , אך אם נעשה ניסיון להסביר מהו משקל או בניין , ראוי שתהיה ביד המורה הגדרה מספקת . לכן הבאנו בפרק זה הגדרה פשוטה הכוללת את המרכיבים החשובים של התופעה : המשקל הוא תבנית לשונית , שבתוכה מסודרים שורשים שונים באותו האופן . במקרים רבים , לכל המילים במשקל מסוים יש משמעות מסוימת . עבור המורה אפשר לתת הגדרה מפורטת ומדויקת יותר : משקל או בניין הוא תבנית או דגם לשוני , שלכל המילים הבנויות על פיו יש מבנה זהה של הברות , מבחר זהה של תנועות הבאות בסדר קבוע , ואותו יחס בין עיצורי השורש לבין התוספות לשורש . במשך הלימוד יוכלו התלמידים להבין בהדרגה שמילים כגון " מדריך" ו"תרגיל , " למרות תנועותיהן הזהות , אינן שייכות לאותו המשקל , כי הראשונה פותחת ב-מ' תחילית לפני עיצורי השורש , והשנייה . ב-ת' לעניין ההוראות ( המשמעויות ) של המשקלים והבניינים : משקלי שם אחדים ובנייני פועל אחדים מביעים משמעות מסוימת , לפחות בחלק ניכר מהמילים המשתייכות להם . בתחום השם אנו מכירים הוראות משקלים כגון : בעל מקצוע ( לעברית יש מגוון משקלים לציון בעלי מקצוע ,
|
|