מתוך:  > אביב חדש 13 > סיני

עמוד:49

דרך אילת . מובילה מסואץ לאילת וממנה לעבר הירדן המזרחי . זוהי " דרך שעיר " המקראית או " דרב אלחאג"' ( דרך החוגגים ) . דרכה עברו כנראה בני ישראל מסיני לעבר הירדן המזרחי וממנו לארץ - ישראל . בדרך זו עברו עולי הרגל המסלמים מצפון אפריקה אל מכה ומדינה שבדרום חצי האי ערב , ובה חדרו לסיני כחות צה"ל במבצע סיני . בנוסף לחשיבותו ההיסטורית והאסטרטגית נודעת לסיני גם חשיבות כלכלית , שכן באדמתו מצויים מרבצי נפט , גז , מנגן , פחם ומחצבים אחרים . שדות הנפט והגז מרכזים לארך מפרץ סואץ . מכרות הפחם נמצאים בג'בל מעא'רה אשר במרכז סיני , ומכרות המנגן באם - בגמה שבקרבת מפרץ סואץ . לפני מלחמת ששת הימים החלו המצרים בנצול מכרות אלה לצרכי תעשית הפלדה . סיני בתקופת המקרא ובתקופה ההלניסטית במקרא מספר על אורחות ישמעאלים , שירדו למצרים בימי האבות עם סחורות ובשמים , וכן על העמלקים , שנדדו במדבר ועסקו בבזה . בצאת בני ישראל ממצרים הם נדדו במדבר סיני ונתקלו בתושביו - הקינים והמדינים , שאתם קשרו יחסי ידידות , והעמלקים , שעמם נלחמו . לאחר שבני ישראל כבשו את כנען , היה הגבול הדרומי של התנחלותם " מנגב לקדש ברנע " כלומר - בגבול שבין הנגב לצפון - מזרח סיני . בחפירות הארכאולוגיות התגלו שרידים ישראליים מתקופת המלוכה באתר המזהה עם קדש ברנע , הנמצא באותו אזור . בתקופה ההלניסטית ( המאה ה - 3 - 2 לפני הספירה ) היה סיני חלק מהממלכה של בית תלמי ששלט במצרים . מקורות מאותה התקופה מספרים על הנבטים החיים בסיני . ואמנם , מקדש נבטי מהמאה ה - ו לספירה התגלה בואדי פיראן , וכן התגלו הרבה כתובות וציורים שנחרתו על סלעי הואדיות בסיני , בקרבת מכרות הטורקיז . ליד חלק מהן נמצאו חרסים נבטיים מהמאה ה - ו לפני הספירה , ובכמה מהכתובות צינו תאריכים מהמאות ה - 2 וה - 3 לספירה . לפיכך משערים , שבתקופה הרומית התחדשה הכריה במכרות הטורקיז , וכי הנבטים השתתפו בפעילות זו . נחשפו גם ציורים וכתובות שנחרתו בתקופה הביזנטית על הסלעים שלארך הדרכים . אלה נעשו בידי עולי רגל נוצרים ואף יהודים בדרכם להר סיני . מוקד משיכה לנזירים נוצרים במאה ה - 5 הגיעו לסיני אלפי נזירים , ששכנו בהר הגבוה של דרום סיני וחיו במערות התבודדות , בחוות חקלאיות ובמנזרים הרבים שהקימו שם . הידוע במנזרים אלה הוא סנטה קתרינה . זהו מנזר מבצר מבודד בדרום סיני , מצפון - מזרח לאלטור , שהוקם בשנת 527 למרגלות הר משה המזהה עם הר סיני , באזור ההר הגבוה שבדרום סיני . מנזר זה הוא אחד הקדומים ביותר בעולם . הוא נבנה על ידי הקיסר הביזנטי יוסטינינוס ונקרא על - שם קתרינה מאלכסנדריה , אשר לפי המסרת הנוצרית הוצאה להורג בשנת 307 על שהאשימה את הקיסר הרומי מקסימינוס בעבודת אלילים . המנזר מקף בחומה , במרכזו כנסיה עתיקה ומפארת וכן בניני מגורים , אולמות ספריה ואכסניה לעולי רגל . ברבות הימים הפכה החצר הגדולה , ששטחה כשמונה דונמים , לעירה סגורה , ובה סמטאות מתפתלות ומעברים צרים . מקומות שונים במנזר ובסביבתו מיחסים לפי המסרת המקומית למארעות תנ " כיים : " הסנה הבוער " , " מקום שבירת הלוחות " ועוד . כיום חיים בסנטה קתרינה נזירים מעטים , השומרים על המנזר ועל הספריה העשירה , המכילה אלפי כתבי - יד , ביניהם עתיקים , נדירים וחשובים מנזר סנטה קתרינה נבנה במאה השישית לספירה לרגלי ג'בל מוסא ( הר משה ) בסיני על ידי היוונים האורתודוקסים . הנזירים הנוצרים מאמינים שעל הר זה ניתנה התורה לבני ישראל , ואף טוענים שהסנה שראה משה נמצא בקרבת מקום .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר