מתוך:  > אביב חדש 13 > סנש , חנה

עמוד:97

מפרסמים במיחד " אשרי הגפרור " שכתבה בכלא , ו " הליכה לקיסריה " , שיר הלל לתקוה ולאדם . שירה " אשרי הגפרור " הפך סמל הקרבה ללוחמי המחתרות בארץ - ישראל . היא כתבה גם מחזה מחיי הקבוץ ושמו " הכנור " . ספור חייה המחז על ידי אהרן מגד והצג ב " הבימה " . גם הסופר אביגדור המאירי כתב מחזה על חייה ושמו " אשרי הגפרור " והסופר עודד בצר תאר את חייה בספר שכתב לילדים " הצנחנית שלא שבה " . מבחר ממכתביה שנמצאו בעזבונה פרסם בספר " חנה סנש , שליחותה ומותה " . בשנת 1948 העלו עצמותיה לארץ . על שמה הקבוץ יד חנה . שלחמת העולם השניה צנחני הישוב סעדיה גאון , רב ( רס"ג ) מנהיג רוחני חשוב בתקופת הגאונים ואבי הספרות הרבנית . שמש כראש ישיבת סורא , ונודע במאבקיו בכופרים ביהדות הרבנית ובכללם הקראים . רב סעדיה גאון נחשב למדקדק העברי הראשון . חי בשנים 882 - 942 . רב סעדיה גאון נולד במצרים , וב - 20 שנותיו האחרונות חי בבבל . בשנת 928 הוא התמנה לראש ישיבת סורא , אך לא הסתפק בהוראה ובפתרון בעיות הלכתיות שהתעוררו בתפוצות ישראל . בתקופה זו התגלו ביהדות תופעות של ספקנות ושל כפירה בדת ישראל , בעקר בהשפעת העיון בכתבי הפילוסופים היוניים . רב סעדיה גאון נחלץ להגן על היהדות הרבנית מפני הזרמים הרעיוניים , שלפי השקפתו סכנו את שלמותה . הוא התוכח עם הכופרים , וכדי להמעיט את השפעתם כתב ספר , שבו נסה לסתר את פרשנות המקרא שנכתבה ברוח חלונית , תוך כפירה בנסים המתארים בכתבי הקדש . כמו כן השתדל רב סעדיה גאון להפריך את דעותיהם של הקראים . בפרוש שכתב למקרא , ואשר תרגם אותו לערבית ( תרגום הנכלל בחמש של יהודי תימן ) , הוא בקש להוכיח , כי לא נתן לפרש את המקרא ללא מסרת התורה שבעל - פה . אמונות ודעות בספר הפילוסופיה שלו " האמונות והדעות " , שנכתב בערבית ותרגם לעברית במאה ה - 2 ו על ידי רבי יהודה אבן תבון , מצויים הדים למאבקו בקראים . ספר זה , הנחשב לראשון בין ספרי הפילוסופיה היהודית בימי הבינים , נכתב על מנת לחזק את אמונתם של הנבוכים והספקנים , ולפשר בין האמונה הדתית לבין המחשבה הפילוסופית הבקרתית . רס"ג הסביר , כי המחשבה הפילוסופית והחקירה המדעית אינן מסכנות את דת ישראל , מכיון שאין סתירה ביניהן . את ההוכחות לדבריו מצא הן במסרת והן בדברי חז"ל . כמה מן הרעיונות הפילוסופיים המצויים ב " אמונות ודעות " שלבו בכמה פיוטים שחבר . גם בחבוריו הבלשניים טרח רב סעדיה גאון להוכיח את חשיבותה של לשון חז"ל להבנת לשון המקרא . וב " אגרון " שלו , שהוא המלון העברי הראשון , שבץ גם מלים מלשון חכמים . רב סעדיה גאון היה יוצר גדול ומחדש בתחום ההלכה , ומתוך זקה עמקה למשנה ולתלמוד , התמסר לבאור הדינים הכלולים בתורה שבעל - פה . הוא כתב מחקרים שיטתיים , בצורה של קבץ חקים , על רב דיני הממונות , ועל דינים אחרים , תוך התבססות על ראיות מן התלמוד . חדושי ההלכה שלו הם מקוריים , ונכתבו לאו דוקא ברוח התלמוד הבבלי . חדוש נוסף שלו היה כתיבת דברי ההלכה בערבית , לשון הדבור של יהודי בבל . למפעלו של רב סעדיה גאון בתחום ההלכה וההגות היתה השפעה רבה בימי הבינים הן על יהדות ספרד והן על יהדות אשכנז . מומנה סורא פילוסופיה קראים תלמוד רב סעדיה גאון ( דוד בן זכאי " ראש הגולה " - המנהיג החילוני של יהודי בבל - בטקס התפייסות בארמון הח'ליף בבגדד . רס"ג נידה את ראש הגולה בשל היותו רודף בצע , ( הח'ליף קרא לשניהם להתפייס . דיורמה ( תמונה תלת - ממדית ) במוזיאון " בית התפוצות " .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר