עיראק

עמוד:195

מצפון לו מתנשאים הרי כורדיסטן בפנה הצפונית - מזרחית של המדינה , ושיאם בעיראק כ - 4,100 מטרים . זהו אזור מבתר , מקום מושבם של השבטים הכורדים , ובו מצוי מאגר הנפט של הארץ . ממערב ומדרום לפרת , בואכה הגבולות עם דרום סוריה , צפון ירדן וצפון ערב הסעודית ומעבר להם משתרע מדבר חול , מדבר סוריה , שהוא צחיח ביותר וכמעט ריק מתושבים , מלבד בדוים הנודדים עם צאנם . האקלים אקלימה של עיראק מדברי ברב אזוריה . במישור המרכזי מגיעה הטמפרטורה הממצעת בחדש יולי עד 35 מעלות , ובשעות החמות ביותר - עד 45 מעלות . החרף , לעמת זאת , קריר , והטמפרטורה הממצעת בבגדאד בעונה זו היא 10 מעלות בלבד . כמות המשקעים מעטה . ברב שטחי הארץ אין כמות הגשמים עולה על 200 מילימטרים לשנה , מה שאינו מאפשר חקלאות בעל ( ללא השקיה ) . רק על הרי כורדיסטן יורדים משקעים רבים - יותר מ - 1,000 מילימטרים , מקצתם בצורת שלגים . חקלאותה של עיראק תלויה אפוא בהשקיה ממי הפרת , החדקל ויובליהם - אם כי אין זו תלות מחלטת כמו זו של החקלאות המצרית בנילוס . נצול המים ופרישתם על פני שטח גדול ככל האפשר מצריכים מערכת סבוכה של תעלות , מאגרים וסכרים - וכן ארגון מרכזי לוסות מי הנהרות ולחלקתם . זו בודאי אחת הסבות שבארם נהרים , כמו במצרים , קמו תרביות מפתחות עוד בימי קדם . התושבים והמשטר מבחינת המוצא נחלקים תושבי עיראק לרב ערבי ( כ - 77 אחוזים ) , דובר ערבית , ולמעוט כורדי ( 19 אחוזים ) , דובר כורדית ; השאר הם טורקמנים , פרסים ואחרים . הכורדים מרכזים בהרים שבצפון - מזרח המדינה , ברציפות גאוגרפית עם הכורדים שבאיראן , בטורקיה ובסוריה . אלה כמו אלה - כלומר , כמעט כל האכלוסיה - הם מסלמים , אלא שהם נחלקים לסנים ולשיעים . כל הכורדים ורב הערבים היושבים בצפון המדינה ( ובכלל זה בבירה בגדאד ) ובמערבה הם סנים , ואלו השיעים הם עקר האכלוסיה בדרום - מזרח המדינה - אזור האפיקים התחתונים של הפרת והחדקל , הגובל באיראן ( שהיא מדינה שיעית מבהקת ) . בתחומה של עיראק נמצאים כמה מקומות מקדשים לשיעים ובראשם העיר כרבלא , שבה נהרג ונקבר חסין , בנו של עלי מיסד הכת . הסנים הם הגורם השליט במדינה , אף שהם פחות משליש מכלל התושבים , וקצת ייתר משליש , אם כוללים בהם גם את הכורדים . באזור מוצול ( מוצל ) יש גם נוצרים ( שלושה אחוזים מאכלוסית עיראק ) . לחלקה זו של האכלוסיה לשלוש קבוצות עקריות ( כורדים , סנים ושיעים ) נודעת השפעה מכרעת על מדיניות הפנים של המדינה , ובמדה מסימת גם על מדיניות החוץ שלה , כפי שנראה להלן . יותר משני שלישים מן התושבים יושבים בערים . עיר הבירה היא בגדאד , השוכנת במרכז המדינה , על גדות החדקל ( יותר מארבעה מיליונים תושבים ) . אחריה באות בצרה ( 620,000 תושבים ) בדרום , על גדות השט אלערב ; מוצול ( 570,000 תושבים ) על גדתו הימנית של החדקל העליון , מול חרבות נינוה שעל גדתו השמאלית ; וכרכוך ( 540,000 ) וארביל ( 340,000 ) בצפון - מזרח , באזור הכורדי . אכלוסיתה של עיראק גדלה במהירות - בכ - 600,000 בני אדם מדי שנה . 40 אחוז מן התושבים אינם יודעים קרוא וכתוב . בעיראק שורר משטר רודני , בראשות צדאם חסין , שעלה לשלטון בהפיכה בשנת 1979 . הוא משמש נשיא , יושב ראש המפלגה היחידה המתרת במדינה , מפלגת הבעת', ומאז 1994 - גם ראש ממשלה . לידו פועלת מועצת מהפכה של שמונה חברים , הכפופה לחסין וממלאת תפקיד כפול , של גוף מבצע ( כמו ממשלה ) ושל גוף מחוקק ( כמו פרלמנט ) . יש גם פרלמנט , שכל 250 ציריו חברים במפלגת הבעת'או בגופים המסנפים אליה . תפקידו של גוף זה רק ליעץ , ולמעשה - לתמך בנשיא ולהשתתף בפלחן האישיות שלו . הכלכלה עיראק היא חלוצת שאיבת הנפט במזרח התיכון : ליד כרכוך שבצפון המדינה החלו לשאב נפט עוד ב - 1927 . בעלת הבארות , " חברת הנפט העיראקית " , שהיתה בשליטת הבריטים , אף הניחה צנור בעל שתי זרועות משם אל הים התיכון : הזרוע האחת לחיפה , שהשבתה ב - 1948 , עם פרץ מלחמת העצמאות , והזרוע האחרת לטריפולי שבלבנון . ב - 1959 הלאמה " חברת הנפט העיראקית " , כלומר : נכסיה העברו לידי ממשלת עיראק . בשנות ה - 50 התגלו שדות נפט גם בדרום המדינה , ותפוקתם מיצאת

קודם  |  הבא