עמוד:39

ישובי הרי יהודה הגדול בישובי הרי יהודה הוא ירושלים , בירת ישראל , שמספר תושביה כיום הוא כ - 570,000 נפש , רבם יהודים ( כ - 72% ) והשאר מסלמים ( כ - 25% ) ונוצרים ( כ - 3% ) . ירושלים שוכנת בלב הרי ירושלים במקום הנמוך ביותר בשדרת ההר , לצד דרך ההר ובמפגש בין " דרך הים " שהגיעה ממערב ל " דרך המלך " שהגיעה ממזרח . מקומה של ירושלים הקדומה נבחר לפני אלפי שנים לא מעט בזכות מעין השלוח הסמוך להר הבית , שבימי חזקיהו העברו מימיו בנקבה אל העיר שבין החומות . מעינות נוספים היו במי - נפתוח ( לפתא ) במערב ירושלים ועין כרם , בדרום - מערב העיר . כמו כן חצבו תושבי העיר עוד בתקופה הישראלית בורות מים רבים וברכות לאגירת מי גשם ושטפונות . מאחר יותר , בתקופה הרומית , כשגדל מספר תושבי העיר , נבנו אמות - מים שבאמצעותן הובאו מים לעיר ממעינות מרחקים בהר חברון . כיום מגיעים לירושלים מים בצנורות מהמוביל הארצי וממעינות הירקון . הערים הנוספות בהרי יהודה הן חברון , בית - לחם וראמאללה , היושבות על פרשת המים בסביבת דרך ההר הקדומה . מרבית תושביהן מסלמים . שאר תושבי האזור מפזרים בכפרים חקלאיים - כפרים ערביים , מושבים וקבוצים - וכן בישובים עירוניים ובישובים קהלתיים עירוניים למחצה שהוקמו על ידי ישראל מאז 1967 , לאחר מלחמת ששת הימים . רב תושבי האזור הערבים מתפרנסים מחקלאות : גדול צאן ובקר , פרות ( בעקר ענבים , זיתים ופרות של עצי פרי נשירים ) וירקות . ענפי פרנסה נוספים הם תעשיה , תירות , בניה , מסחר ושרותים . עשרות אלפי פועלים מהישובים הערביים בהרי יהודה מוצאים את פרנסתם בישראל . ארץ - ישראל - פני הארץ יהודה יהודה , מדבר יהודה , ממלכת יהודה , שומרון וחבל עזה יהודה , שפלת כבוש הארץ והתנחלות השבטים ראו ערכים נפרדים לתקופות , לעמים ולישובים הנזכרים בערך זה . יהודה , מדבר השטח הצחיח שבין הרי יהודה ממערב לבין ים המלח ממזרח . ארך המדבר כ - 80 קילומטר ורחבו כ - 20 קילומטר . ממלחמת ששת הימים הוא נכלל כלו בתחום מדינת ישראל . גבולותיו של מדבר יהודה הם : במערב - הרי יהודה ממזרח לקו פרשת המים , במקום שבו מתחילה הירידה התלולה מזרחה ; במזרח - עמק הירדן התחתון ובקעת ים המלח ; בצפון - מצוק ההעתקים שממערב ליריחו ; בדרום - נחל חמר . אקלים ומשקעים , פני השטח ונופו הירידה התלולה מזרחה מטביעה על מדבר יהודה את חותמו המיחד . פני השטח יורדים מהרי יהודה כ - 1,200 מטר , על פני מרחק אפקי של 20 קילומטר . מורד תלול זה , העשוי מדרגות , גורם לנפילתם של גושי האויר הלחים הבאים ממערב , המתחממים תוך כדי כך ועוצרים את משקעיהם . לכן מועטים הגשמים במדבר יהודה , הצמחיה בו דלה , הקרקע צחיחה והנוף מדברי . מדבר יהודה נוצר " בצל הגשמים " של הרי יהודה , ובכך הוא נבדל ממדבר הנגב , שהוא חלק מרצועת המדבריות העולמית . רבו של מדבר יהודה בנוי מסלעים חשופים . הסלע הנפוץ ביותר הוא קרטון ( גיר רך ) , שאינו יוצר קרקע משבחת אפלו באזורים גשומים יותר . הגורם הקובע בדרך כלל את דמותו הסופית של הנוף הוא הבליה של הסלע , בעקר מחמת הרוח והמים . אפי הבליה משפע מטיב הסלע : כשהסלע רך , כמו בחלקו העליון של מדבר יהודה , נוצרים מדרונות מתונים , וכשהסלע קשה - כמו בשוליו המזרחיים היורדים לים המלח - נוצרים מדרונות תלולים , מצוקים , ועמקי נחלים עמקים הנקראים קניונים . במקומות שבהם יש חלופין של שכבות סלע רכות וקשות נוצרו גם מפלי מים . ברב ימות השנה נחלי מדבר יהודה יבשים , אך בכמה מימות החרף זורמים בהם שטפונות עזים . מקור מימיהם בגשמים היורדים בהרי יהודה או בגשמי המדבר הנקוים על פני סלעי הקרטון , אשר כשר החלחול שלהם נמוך ביותר . בשטפונות אלה זורמות כמיות מים עצומות בתוך זמן קצר , ויוצרות ערוצים עמקים על ידי נסור אנכי בסלע . בחלקו המערבי של המדבר יורדים בממצע כ - 400 מילימטר גשם בשנה , ואלו בחלקו המזרחי - פחות מ - ו 00 מילימטר גשם . עצי דקל ושיחים הגדלים בנאת המדבר הסמוכה לעין גדי , בולטים על רקע נופו הסלעי והצחיח של מדבר יהודה . מדבר יהודה - על המערות , הנקיקים , המתלולים והגיאיות שבו - היה למקום מסתור למורדים ולנרדפים , בינהם דוד שברח מפני שאול המלך . בתקופת הבית השני נבנתה בו על ראש סלע גבוה ותלול מצדה ( בתמונה ) - מצודה גדולה שנועדה לשמש מקום מקלט בעת צרה .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר