מתוך:  > אביב חדש 9 > כבאות

עמוד:63

ובנפש . בהיסטוריה ידועות שרפות רבות כאלה , ביניהן השרפה שכלתה חלקים מרומא בימי הקיסר נירון ו " השרפה הגדולה " בלונדון בשנת 1666 . עוד בימי הקיסר אוגוסטוס הוקמו ברומא גדודים מיחדים למלחמה בגנבים ובשרפות , שהיו מצידים במשאבות יד , בגרזנים ובדליים . במדינות מתקנות יש היום בכל עיר גדולה ובכל מחוז שרותי כבוי מסדרים . בכפרים ובעירות קטנות שבהם השרפות מועטות , הכבאים עובדים בהתנדבות ונקראים מבתיהם בכל פעם שפורצת שרפה . אולם בערים גדולות הכבאים הם אנשי מקצוע מאמנים , שלרשותם ציוד משכלל , והם מקימים כוננות מתמדת בתחנות כבוי , כדי שיוכלו להגיע במהירות לכל דלקה . כלים ואמצעים לכבוי כלי הכבוי של הכבאות הוא מכונת כבוי נידת , המכילה משאבת לחץ שאותה מחברים בעזרת צנור לברז שרפה קרוב . המשאבה מגבירה את לחץ המים ומזרימה אותם בעצמה רבה אל זרנוק גומי , שהכבאים מכונים אל הלהבות . בעבר היו מובילים את מכונת הכבוי על עגלה רתומה לסוס . בימינו היא מרכבת על כבאית - מכונית הכבאים . הכבאית נושאת גם את הכבאים וציודם , ויש עליה ציוד הצלה , כגון סלמות מתרוממים המגיעים לגבה רב , ויריעות אברזין ( ברזנט ) חזקות , שאותן מותחים הכבאים כדי שבני אדם שנלכדו בקומות גבוהות יוכלו לקפץ לתוכן . במקרים מסימים מזעיקים גם מסוקים כדי לחלץ נצולים מעל גג של בנין בוער . ביחוד נעזרים בכלי טיס אלה בבנינים רבי קומות שאחזה בהם אש . התזת מים על האש היא הדרך היעילה לכבות אותה , מכיון שהמים נוטלים כמיות גדולות של חם ומפריעים בכך לתהליך הבערה , וכן יוצרים מסך של אדים המונע חמצן מן האש . אולם יש מקרים שבהם השמוש במים עלול להזיק . לדגמה , כאשר הלהבות אוחזות ברשת חשמל , והמים עלולים לגרם לקצר ולהתחשמלות , או כאשר הטמפרטורה של האש היא כה גבוהה עד כי המים מתפרקים לחמצן ולמימן ומזינים את הלהבות . במקרים כאלה מתיזים על האש פחמן דו - חמצני ממכלים מיחדים , אבקות שמשחררות גז זה , או חמרים יוצרי קצף . אם אפשר להתקרב אל מוקד האש , אמצעי כבוי יעיל הוא שפיכת חול עליה ( מדבר כמובן בשרפות קטנות ) . בשרפות יער משתמשים היום גם במטוסים . בישראל - כמו בארצות מתקנות רבות - יש תחנת כבאים בכל עיר ובכל רשות מקומית . הכבאים עוסקים לא רק בכבוי שרפות , אלא גם בשאיבת מים מבתים שהוצפו בימי גשם , בחלוץ בני אדם שאינם יכולים לצאת מבתיהם ובתקלות דומות אחרות . אש חמצן פחמן כבד הכבד הוא איבר חשוב ביותר בגוף האדם , המשתתף בתהליכים הקשורים בנקוז הרעלים וחמרי הפסלת שבגוף , ביצור חלבונים , באחסון סכרים , ביצור ובפרוק שמנים ובחלוף החמרים בו . הכבד נמצא בצד ימין , מתחת לסרעפת ומעל לכליה הימנית . אפשר למשש את קצהו התחתון של הכבד מתחת לקשת הצלעות . מבנה הכבד הכבד מרכב מתאי כבד , המשתתפים בתהליכים הקשורים לחלוף החמרים של הסכרים , החלבונים , והשמנים בגוף ועטוף במעטפת קרומית גמישה . הוא מרכב גם מתאים השיכים למערכת ההגנה של הגוף הנקראים תאי קופפר . בתוך הכבד עוברים צנורות מרה , המוליכים את מיץ המרה הנוצר בכבד . תפקידו של מיץ המרה לעזר בפרוק השמנים במעי , ולהעביר את תוצרי פרוק כדוריות הדם האדמות אל כיס המרה , הנמצא בחלק התחתון של הכבד . צנורות נוספים בכבד הם כלי הדם . החשובים ביניהם הם כלי הדם הורידיים המנקזים את הדם מהמעים ומובילים אותו לכבד לצרך עבוד . כמות הדם המגיעה לכבד מערכת ב - 1,500 סנטימטרים קביים בדקה . הדם הורידי גם נושא חמרי פסלת ורעלים מחלקו התחתון של הגוף . הכבד - מעבדה קטנה ומרכזת הכבד משתתף בתהליכים ביוכימיים רבים ולמעשה הוא משמש כמעבדה קטנה ומרכזת . הוא יוצר את חלבון הדם - האלבומין . הוא יוצר את החלבונים פרותרומבין ופיברינוגן החשובים לקרישת הדם , ובלעדיהם האדם ידמם למות מכל חתך . בכבד נוצרת מחמרי הפסלת החלבוניים האוראה הנפרשת אחר כך בשתן . כל לקוי בתהליך יצירת האוראה יגרם להרעלת הגוף והמח באמוניה ובחמרים דומים . הכבד הוא גם מחסן הסכרים של הגוף . כאן נאגר הרב - סכר בעבר נגרמו שרפות בגלל השימוש באש פתוחה להסקה , למאור ולבישול בבתי מגורים . היום הסכנה נשקפת מהליכים טכניים ותעשייתיים : גץ הנפלט ממכונה , קצר חשמלי וכדומה . בתמונה - כבאים מכבים בזרנוק מים דליקה שפרצה באסם תבואה .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר