עמוד:117

" כל ישראל חברים " ( כי"ח ) שמה העברי של חברת " אליאנס איזראליט איניברסל " ( שם צרפתי שפרושו - ברית יהודית עולמית ) , שנוסדה בשנת 1860 על ידי עסקנים יהודים בפריס , בראשותו של אדולף כרמיה . חברת " כל ישראל חברים " הקימה מערכת חנוך מסעפת בארצות שונות במזרח התיכון ובצפון אפריקה ופעלה הרבה גם בארץ - ישראל . בשנת 1870 הקימה החברה את בית - הספר החקלאי הראשון " מקוה ישראל " , ולאחר מכן עוד כמה וכמה מוסדות חנוך יסודיים , תיכוניים ומקצועיים . אדולף כרמיה וכי"ח בראש חברת " כל ישראל חברים " עמד אדולף כרמיה , מדינאי צרפתי ומנהיג יהודי , שנחלץ להגנת עמו ופעל למען היהודים המדכאים בשויץ , בסוריה , ברומניה , ברוסיה , באלג'יריה ובמרוקו . הוא החל את מאבקו למען שויון זכיות ליהודים באפן אישי : כאשר הסמך לעורך - דין סרב כרמיה להשבע בנסח המשפיל המיחד ליהודים . ב - 1842 הוא נבחר כחבר הפרלמנט הצרפתי , ולימים אף כהן כשר המשפטים . מעמדו ונחישותו תרמו להצלחותיו במאבקיו למען בני עמו , ובהיותו שר הצליח להביא לחקיקת " חק כרמיה " , שעל פיו השוו זכיות היהודים באלג'יריה לזכיות הצרפתים שם . בשנית השבעים של המאה ה - 9 ר נאבקה כי"ח בראשותי של כרמיה על מתן זכיות אזרח ליהודים בארצות הבלקן . בעקבות עלילת דמשק בימי עלילת הדם בדמשק הזעיק כרמיה את דעת הקהל באירופה נגד האנטישמיות ששררה בממשלת צרפת . יחד עם משה מונטפיורי הוא יצא בראש משלחת יהודית לקונסטנטינופול , כדי למחות בפני השלטונות שם . לבסוף השיגו השנים את זכוים של היהודים , קרבנות העלילה , והשפיעו על הסלטאן לפרסם הכרזה , האוסרת על חדוש האשמות כאלה נגד היהודים . בהשפעת עלילת הדם בדמשק ופרשת מורטרה באיטליה ( פרשה שבה הטבל ילד יהודי על ידי אומנתו ונמסר בפקדת האפיפיור פיוס ה - 11 לחנוך קתולי ) , עמדו יהודים אלה על הצרך להקים גוף מרכזי , שיפעל בשם יהודי העולם למען הענקת שויון זכיות ליהודים , והפצת החנוך הכללי והמקצועי בקרב היהודים . אנטישמיות כרמיה , יצחק אדולף מונטפיורי , משה מקוה ישראל עלילת דם " כל נדרי " תפלה הנאמרת בערב יום הכפורים , לפני שקיעת החמה . עקרה : בטול כל הנדרים והשבועות והתרתם . היא נקבעה בתקופת הגאונים ונאמרת , בדרך פלל , בארמית . נדרים בין אדם לחברו נתן לבטל רק תוך הסכמה הדדית . נדרים שאדם נודר כלפי עצמו וכלפי האלוהים דורשים התרה . תפלת כל נדרי הנהגה משום שרבים נטלו על עצמם התחיביות בשבועה - ולא יכלו אחר כך לעמד בהן . התפלה נערכת על - ידי שלושה אנשים : החזו ושנים מנכבדי הקהלה , הנושאים ספרי תורה . הם מהוים לצרך זה כעין בית - דין של שלושה ומכריזים תחלה שלוש פעמים : " על דעת המקום ועל דעת הקהל בישיבה של מעלה ( כלומר , של השמים ) ובישיבה של מטה אנו מתירים להתפלל עם העברינים " . מקורה של הקדמה זו בימי האנוסים בספרד , שרבים מהם נהגו להתאסף בסתר בליל יום הכפורים לשם תפלה , וסכנו בכך לא אחת את חייהם . מכיון שכל ימות השנה ראו בהם עברינים ( משום שהתנצרו ) , נהגו להתיר בדרך זו את התפלה במחצתם . אחרי כן החזן אומר את תפלת " כל נדרי " שלוש פעמים , בזו אחר זו - בכל פעם בקול חזק יותר . נגון התפלה קבוע זה מאות בשנים . בעבר היו שראו ב " כל נדרי " מעין מתן רשות ליהודים לבטל את חובותיהם לשלטונות ולאנשים פרטיים ואף למסר עדות שקר בבתי - משפט . לכן נהגו הרבנים להדגיש , כי הכונה היא אך ורק לנדרים שנודר אדם בינו לבין עצמו ובינו לבין בוראו . הודעה כזו אף הדפסה במחזורים שהופיעו ברוסיה ממחצית המאה ה - 19 ואילך . אנוסים יום הכפורים נדר כלאים הרכב של שני מינים שונים זה מזה האסור לפי התורה ( ויקרא יט יט , דברים כב ט " יא ) . הרכב זה מתקים בכמה תחומים שונים . סוגי הכלאים העקריים הם : פלאי בהמה - אסור להרביע שני סוגי בהמות , כגון חמור וסוסה , או להפך . כלאי שור וחמור - אסור לחרש בשני סוגי בהמות יחדיו , כגון בשור ובחמור . כלאי זרעים - אסור לזרע יחד שני מיני זרעים , השונים זה מזה בטבעם , כגון דגנים וקטניות . ( אסור זה חל רק בארץ - ישראל . ) כלאי כרם - אסור לזרע בכרם מיני זרעים של צמחי מאכל אחרים . אסור זה אינו חל על עצים . כלאי בגדים - אסור ללבש בגד , העשוי מצמר מערב בפשתן . הרכב זה קרוי בתורה גם שעטנז . הסבה לאסור המוטל על כלאים אינה מצינת בתורה ואינה ברורה . שעטנז כלב בן יפנה אחד משנים - עשר המרגלים , ששלח משה לתור את ארץ כנען . כלב פן יפנה היה נציגו של שבט יהודה . פרשת המרגלים שיצאו לבדק את טיבה של הארץ לפני שבני ישראל נכנסו אליה , מספרת בספר במדבר ( פרקים יג - יד ) . כלב בן יפנה היה ראש מטה שבט יהודה ונציגו בין שנים - עשר המרגלים . לאחר ששהו בארץ כנען במשך ארבעים יום , שבו המרגלים אל משה וספרו עליה . רק כלב בן יפנה ויהושע בן נון , נציגו של שבט אפרים , דברו בשבחה וחזקו את ידי העם כי יוכלו להתגבר על תושבי הארץ ולכבש את אדמתם . שאר עשרת המרגלים דברו בגנות הארץ , הפחידו את העם ואף הסיתו אותו לשוב למצרים . לשמע דבריהם בקשו בני ישראל לחזר למצרים , ואף בקשו לרגם באבנים את כלב בן יפנה ויהושע בן נון שהוכיחו אותם על התנהגותם . לחיצת ידיים המצביעה על קרבה ושיתוף פעולה , על רקע לוחות הברית וכדור הארץ , מופיעים בסמל ארגון כי"ח וממחישים את מטרותיו .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר