מתוך:  > אביב חדש 9 > כשרות

עמוד:173

המקום . דיני כשרות אחרים הם אסור הבשול בשבת , אסור אכילת חמץ בפסח ועוד . דיני השחיטה נמנים אף הם עם כללי הכשרות החשובים וכמותם דרכי הכשרת הבשר : מליחה , הדחה ועוד . בין עדות שונות קימים הבדלים קלים בחלק מדיני הכשרות . הפקוח על הכשרות במפעלי המזון , במסעדות ובבתי - הקפה במדינת ישראל הוא באחריותה של הרבנות המקומית בכל ישוב . צה"ל מחיב , לפי החק , לספק אך ורק מזון כשר לחיליו . קארו , יוסף שחיטה כתב מערכת סימנים כתובים מסכמים , המיצגים משגים , רעיונות או מלים . אחרי הדבור , הכתב הוא אמצעי התקשרת החשוב ביותר בין בני האדם . הוא מקשר בין הרחוקים זה מזה מבחינת המקום או הזמן . הכתב המצא בשלב מאחר למדי בתולדות התרבות האנושית . הדגמאות העתיקות ביותר של הכתב הן מן האלף ה - 4 לפני הספירה . ההיסטוריון היוני הרודוטוס , שחי במאה ה - 5 לפני הספירה ומכנה " אבי ההיסטוריה " , מספר כי הסקיתים שלחו באחד הימים " אגרת " אל הפרסים . באגרת צירו רק צפור , עכבר , צפרדע וחמשה חצים . זו לא היתה " מתיחה " . כותבי האגרת ומקבליה הבינו את כונת הסימנים - הציורים , והיה זה כאלו נכתבו בה הדברים הבאים : " אם אינכם רוצים לעוף כצפור בשמים , הסתתרו כעכברים במעמקי האדמה , או קפצו לבצות כצפרדעים . ואם תאסרו עלינו מלחמה , נביס אתכם בעזרת החצים " . התפתחות הכתב ארבעה שלבים עקריים היו בהתפתחות הכתב . בשלב הראשון , הפיקטוגרפיה או כתב התמונות . ציר החפץ או העצם שאותו צינה המלה , כמו בכתב החרטמים המצרי העתיק , ובכתבים של עמים קדמונים אחרים . כתב זה דרש מספר רב של סימנים , משום שכל סימן יצג עצם אחד בלבד . כמו כן לא היה אפשר להביע בו רעיונות מפשטים ורגשות כמו עצב ואהבה . בשלב השני חברו התמונות היחידות ל " ספור " מתיך הקשר הפנימי שביניהן . העצמים יכלו גם ליצג רעיון , כך למשל ציור של שמש היה יכול לבטא גם את המשג חם . מכאן התפתח כתב הסמלים , שבו בימי הביניים נמנו הנזירים עם המעטים שיועו לקרוא ולכתוב , ולכן היו למשמרי התרבות באירופה . הם שקדו על כתיבת הספרים והעתקתם בחדר מיוחד שהוקצה לצורך עבודתם במנזר , שנקרא סקריפטיום . מצבת קבורה מצרית מן האלף ה - 7 לפני הספירה מעוטרת בציורים ובכתב חרטומים ( הירוגליפים ) . כתב תמונות זה מורכב מציורים המייצגים מושגים . עד לעת החדשה היתה ידיעת הכתיבה נחלתם של מעטים . במצרים העתיקה , למשל , היה מקצוע הסופר , אדם שכל עיסוקו לכתוב ולהעתיק את דברי אחרים . מקצוע זה נזכר גם בתנ"ך בתמונה - פסל של סופר מצרי .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר