כתנה

עמוד:185

כתנה צמח ממשפחת החלמיתיים . מגדלים אותו לשם הסיבים , המנסים את הזרעים המרבים אשר לפרות הכתנה . סיביה הארכים והמשבחים של הכתנה משמשים לטוית חוטים ולהכנת אריגים . הסיבים הקצרים הפחות משבחים משמשים להכנת צמר גפן . גם במשנה ( מסכת כלאים , ז ב ) מכנה הכתנה שגדלה בארץ - ישראל בשם " צמר גפן " . בעילם מכרים 60 מינים של כתנה . ששה מהם מגדלים כצמחי תרבות ומאלה פתחו אלפי זנים של כתנה . אחד המינים הנפוצים מאוד הוא הכתנה העשבונית , שמוצאה בהודו . רב המינים שמגדלים היום כצמחי תרבות מוצאם מיבשת אמריקה . בגדים עשויים כתנה הם אוריריים , נעימים למגע וחזקים , לכן מעדיפים אותם רבים על פני האריגים העשויים מסיבים סינתטיים ( מלאכותיים ) . תושבי הודו גדלו כתנה עוד לפני כ - 5,000 שנה . האינדיאנים תושבי פרו ומקסיקו עבדו שדות כתנה עוד לפני שהגיעו הספרדים הראשונים לארצותיהם . כיום עומדת ארצות - הברית במקום הראשון בעולם בגדול כתנה . ארצות אחרות המגדלות כמיות גדולות של כתנה הן הודו , סין , אוזבקיסטן , קזחסטן , קירגיזיסטן , מצרים וברזיל . שדה כתנה - ים לבן עונת הגדול של הכתנה ארכה ונמשכת כ - 200 יום . הכפור מזיק לה ולכן היא גדלה רק באקלים חם . זורעים את הכתנה בתחלת האביב , ולאחר שהצמחים גדלים מעט , מדללים את השורות . גבהם של צמחי הכתנה נע בין 0.5 ל - 1.5 מטרים בהתאם לזן ולכמות המים הנתנת בהשקיה . הפרחים לבנים תחלה אך לאחר זמן קצר מאדימים . מן הפרח מתפתח הפרי , הלקט שגדלו כביצה קטנה ובו 5 - 10 זרעים . הזרעים מכסים בשערות רבות וצפופות , עשויות בעקר מתאית , שארכן 10 - 70 סנטימטר . כאשר הפרי מבשיל , הוא נפתח בכמה קשוות ונראה אז ככדור שלג . בשדה כתנה מצויים בעת ובעונה אחת הלקטים בשלים ופתוחים , הלקטים ירקים , פרחים לבנים ופרחים אדמים . רב שיחי הכתנה נקטפים במקטפות מכניות וגם ביד . לאחר שקוטפים את הכתנה מסלקים את הזרעים . עד שהמציא אילי ויטני , בשנת 1793 , את המנפטה המפרידה בין הסיבים לזרעים , בררו את הזרעים בידים . " אצבעות הברזל " של המנפטה עושות עבודה זו במהירות וביסודיות גדולות לאין ערך . מן הזרעים סוחטים שמן כתנה , ומשתמשים בו לבשול ולהכנת מרגרינה וסבון . את הזרעים המרסקים טוחנים לכספה , שהיא מזון טוב לבקר . שרידי הסיבים משמשים להכנת ניר , צלולואיד ( לסרטי צלום ) , צלופן ולתעשיות אחרות . גדול כתנה כישראל הכתנה הכנסה לישראל לאחר קום המדינה . כיום מגדלים בארץ כתנה על שטח של כ - 400 אלף דונם , אך שיא הגדול היה בשנות ה - 80 , כאשר גדלו 650 אלף דונם שהניבו 100 אלף טונות סיבים ( מתוכם 90 אחוז ליצוא ) ו - 160 אלף טונות גרעינים . הודות לשיטות עבוד והשקיה חדישות , גבוהים יבולי הכתנה בישראל והם אף מגיעים לשיא עולמי של יותר מ - 500 קילוגרם סיבים לדונם . גם על בעיות המזיקים הצליחו חקלאי ישראל להתגבר באמצעות רסוסים , שרבם נעשים ממטוסים קלים ומסוקים . לפני קטיף הכתנה מבצעים בשדות שלוך - רסוס שדות הכתנה בחמרים הגורמים לנשירת העלים ולשלכת . גם השלוך נעשה באמצעות מטוסים . לאחר השלוך בא הקטיף . לאחר שנקטפה נשלחת הכתנה בעגלות מיחדות למנפטות ושם נמשך עבודה . בעבר היה גדול הכתנה בישראל רוחי , ספק את כל התצרכת המקומית ואף נותרו כמיות גדולות ליצוא . אולם בראשית שנות ה - 90 ירדה רוחיות הענף , ועקב כך צמצמו שטחי גדול הכתנה . הסבות לירידה הן התחרות החזקה של ארצות המזרח הרחוק , המציפות את העולם במוצרי טקסטיל זולים , והמחסור במים הקים בישראל המקשה לספק לכתנה את כמיות המים הדרושות לה לגדולה . במחצית שנות ה - 90 חזרה הרוחיות לענף ושטחי המזרע הולכים וגדלים משנה לשנה . הזנים העקריים הגדלים בישראל הם " אקלה " , בעלת הסיבים הבינוניים , וה " פימה " שלה סיבים ארכים יותר ואיכותיים המשיגים מחירים גבוהים יותר . לאחרונה פתחה בישראל כתנה צבעונית , הזוכה למחירים גבוהים במיחד בחוץ לארץ . יתרונה הגדול בכך שאין צרך לצבע אותה לקראת הפיכתה לאריג . טויה ואריגה שדה כותנה לפני הקטיף . אחד המוצרים הנפוצים הנעשים מסיבי הכותנה , ה " צמר גפן " המשמש ברפואה , הקנה להם את שמם העממי . מסיבי הכותנה טווים חוטים , המשמשים להכנת אריגים נעימים למגע , והמאפשרים אוורור לגוף . בתמונה - הלקטים של שיח הכותנה .

קודם  |  הבא