מתוך:  > אביב חדש 12 > ניגריה

עמוד:136

בשנה . כלומר , בתוך שנתים בלבד נוספים לניגריה תושבים כמספר תושביה של ישראל ופי שנים בערך מתוספת האכלוסין במצרים , השניה לניגריה באפריקה במספר תושביה . אכלוסיה גדולה מולידה בדרך הטבע כרכים גדולים , ובניגריה , כמו ברב מדינות אפריקה , יש גם נהירה גדולה מן הכפר אל העיר : ב - 1980 רק ששית מתושבי המדינה גרו בערים , ואלף ב - 1990 - כשליש . העיר לגוס היתה לכרך ענקי , מן הגדולים באפריקה , ובו ארבעה מיליון תושבים , ועם ערי הלויו - כששה מיליון . זו היתה אחת הסבות להחלטה להעביר ב - 1991 את הבירה ממנה לעיר אבוג'ה , שמספר תושביה רק 400,000 . סבה אחרת היא , שלגוס יושבת " בפנה " - בקצה הדרומי - מערבי של המדינה , לחוף הים , והיא מרחקת מן החבלים בצפון ובמזרח , ואלו אבוג'ה יושבת במרכז הגאוגרפי של ניגריה וכמי מגשרת בין הדרום הנוצרי ובין הצפון המסלמי . העברת הבירה אתידה להמשך שנים מספר , ובינתים רב משרדי הממשלה עדין יושבים בלגוס . ערים גדולות אחרות הן איבדן ( 1.3 מיליון תושבים ) , היושבת גם היא במערב , מצפון ללגוס , וקנו ( 700,000 תושבים ) שבצפון - מרכז המדינה . בניגריה כ - 250 קבוצות שבטיות בעלות מסורות תרבותיות שונות . רבן כושיות ממוצא חמי , אך במקצתן יש גם תערבת של יסודות ערביים ממוצא שמי . ארבעת השבטים העקריים הם : האיבו הנוצרים בדרום - מזרח ( כ - 18 אחוזים מן האכלוסיה ) ; ההאוסה והפולני המסלמים בצפון ( כ - 32 אחוזים ) ; והיורובה במערב , רבם נוצרים או מאמינים בדתות טבע ( כ - 21 אחוזים ) . בחשבון כלל - ארצי , כ - 45 אחוזים מן התושבים מסלמים ( בעקר בצפון ) , וכשעור הזה בערך הם נוצרים ( בעקר בדרום ) , רבם פרוטסטנטים ומעוטם קתולים . היתר , וכן חלק קטן מן הנוצרים , סוגדים לדתות טבע . האיבו בדרום , שהיו נתונים להשפעת השלטון הקולוניאלי יותר משבטי הצפון , הם המשכילים , המארגנים והשאפתנים בעמי ניגריה , ואלו בקרב עמי הצפון המסלמים חזקה יותר המסרת השבטית והמשפחתית . כל אחד מן השבטים דובר בשפה משלו , ומכאן חשיבותה של האנגלית , שפתה של המעצמה הקולוניאלית לשעבר , כחליה מקשרת - בכלי התקשות , למשל , ובממשל . אם כך ואם כך , רק כמחצית מן התושבים יודעים קרוא וכתוב , ורק כחמישית מילדי ניגריה מגיעים לבית - ספר תיכון . שעור האנאלפביתים גבוה ביותר בכפרי הצפון , ויש שהוא מגיע שם ל - 80 אחוזים ואף יותר . אי - אפשר לחיות רק מנפט בשנת 1959 נתגלה נפט באזור הדלתה של הניגר , ואחר כך גם באזורים אחרים של המדינה וכן בקרקעית החופים . היום הזהב השחר הוא אוצרה הגדול של המדינה . ניגריה מפיקה נפט יותר מכל מדינה אחרת באפריקה - לפני לוב , אלג'יריה ומצרים - והיא נצבת במקום העשירי בקרוב בין מפיקות הנפט בעולם ובאחד המקומות הראשונים בין יצואניות הנפט , כי צריכת הנפט שלה קטנה וכמעט את כלו היא מיצאת . בכל זאת ניגריה היא מדינה עניה , אפלי יחסית למדינות אפריקניות אחרות . ההכנסה לנפש היא רק כמחצית מזו שבמצרים , שהיא עצמה רחוקה מאוד מלהיות ארץ עשירה . שתי סבות לדבר : ראשית , מחירי הנפט בשוק העולמי נמצאים בשפל מאז סוף שנות ה - 70 , ושנית , ואולי חשוב מזה , שלא כמו בליב ובכוית דלות האכלוסין , בניגריה צריכה להתפרנס מן הנפט אכלוסיה ענקית של יותר מ - 100 מיליון נפש . אמנם יש בניגריה עוד אוצרות טבע , כגין בדיל וקולומביט , המשמש בתעשית מנועי סילון וניגריה היא הספקית הראשונה שלו בעולם , וכן כמיות לא גדולות של פחם , ברזל , עופרת , אבץ , כסף וזהב , אבל תרומתם לכלכלת המדינה מועטה . הבעיה מחריפה לנכח העבדה שמלבד נפט ומוצריו כמעט אין לניגריה מה ליצא . כשני שלישים מן התושבים מתפרנסים מחקלאות , אבל זוהי חקלאות נחשלת , שמקדשת כמעט כל כלה לספוק התצרכת העצמית במצרכי למעלה : נשים ניגריות חוגגות בעיר הבירה לגוס את סיום הרמדאן . כמחצית מתושבי ניגריה הם מוסלמים , ביניהם השבטים הגדולים פולני והאוסה החיים בצפונה . השאר הם נוצרים ועובדי אלילים . למטה : ניגרים עוסקים בייבוש אגוזי האדמה , אחד הגידולים החקלאיים הראשיים בה המספיק לתצרוכת המקומית וליצוא לארצות חוץ .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר