נצוח

עמוד:180

נצוח פעילות הממלאת מאז המאה ה - 19 תפקיד מרכזי בקביעת אפן הבצוע של יצירות מוסיקליות תזמרתיות . המנצח מנחה את התזמרת בידיו או באמצעות שרביט נצוח . תפיסתו המוסיקלית , טעמו ומזגו של המנצח הם גורמים רבי משמעות בחויה המוסיקלית , הן באולמות הקונצרטים והן באלפני ההקלטות . עקר אבודת הנצוח נעשית בחזרות לקראת בצוע היצירה לפני קהל . במהלך החזרות המנצח מדריך את הנגנים , מבקר את אפן הבצוע שלהם , מיעץ להם ודואג שכל חברי התזמרת יפיקו צלילים הרמוניים , התואמים את דרך פרשנותו את היצירה . שלבים בהתפתחות הנצוח בצוע משתף של מוסיקה , כלית אי קולית , הצריך בתקופות מקדמות תאום בין המשתתפים השונים . אחד מחברי המקהלה או התזמרת היה מפקד על שמירת הקצב . בך או מוצרט , לדגמה , נצחו בעודם יושבים ליד הצ'מבלו . אולם מרכבות התפקיד אלצה אותם להסתיע בנגן הראשי , שכנה " ראש הקונצרט " . לרב היה זה הכנר הראשי , שפעמים רבות אף הפך למנצח שתף : הוא היה אחראי לכונון כלי הנגינה ובה בשעה השגיח על שמירת הקצב והמסגרת התזמרתית . הידן , למשל , נצח במשתף עם הכנר הראשי שלו . במאה ה - 19 החל להתגבש הדגם המכר לנו של מנצח אחד , שאינו מנגן ולרב גם אינו מלחין את היצירה המבצעת . מאותה עת החלה להתפתח מסרת של מנצח מקצוען , ממחה בתחומו . במאה ה - 20 בלטו מנצחים כמו לאונרד ברנשטין , מנצחה הקבוע של תזמרת ניו - יורק ; זובין מהטה מנצחה ומנהלה במשך שנים רבות של התזמרת הפילהרמונית הישראלית . בדור הצעיר של המנצחים בישראל בולט אתי טלגם , שהיה תלמידו של ברנשטין וכהן כמנהל המוסיקלי של התזמרת הסימפונית תל - אביב . ברנשטין , לנרד מוסיקה תזמרת תזמורות בישראל נציב עליון ואש הממשל הבריטי בארץ - ישראל בתקופת המנדט . הנציב העליון שמש גם כמושל הצבאי של הארץ , והיו לו סמכיות לחוקק חקים ולאכף אותם . הנציב העליון היה נציגה של בריטניה בישראל . הוא התמנה לתפקידו על ידי בית המלוכה הבריטי , והתחיב לדוח מדי שנה על פעלותיו לפרלמנט הבריטי . לנציב הענקו סמכיות מדיניות וצבאיות נרחבות . לצדו פעלה מועצה מבצעת , והוא נעזר בעבודתי בפקידים בכירים בריטים , שלהם היו כפופים פקידים יהודים וערבים מארץ - ישראל . להלכה הוטל על הנציבים העליונים בישראל לסיע לעם היהודי להקים לו מדינה עצמאית , אולם למעשה הם פעלו על פי נטיותיהם האישיות ורבם תמכו דוקא בערבים . הנציבים העליונים בארץ - ישראל שבעה נציבים עליונים כהנו בארץ - ישראל בין השנים 1920 ל - 1948 . הראשון שבהם הוא סר הרברט לואיס סמואל , שכהן בשנים 1920 - 1925 . סמואל היה בן למשפחת בנקאים יהודים , שמלא תפקידים שונים בממשלת בריטניה ומטאמה והיה מקרב לתנועה הציונית . בתחלת מלחמת העולם הראשונה דרש סמואל מממשלת בריטניה להכריז על ארץ - ישראל כעל מדינה יהודית , ואף סיע לחיים ויצמן להשיג את הצהרת בלפור . מנויי עורר תקוות רבות בלב היהודים , אולם האכזבה לא אחרה לבוא . כאשר חוללו הערבים מהומות נגד הצהרת בלפור והעליה היהודית לארץ , היא לא דכא ביד קשה את המתפרעים . אחרי מארעות תרפ"א ( 1921 ) מנה סמואל את המנהיג הדתי הפלשתיני חג'אמין אלחסיני לכהנת המפתי של ירושלים , למרות שהסית את מאמיניו לפגע ביהודים . סמואל גם לא התנגד לנתוקה של עבר - הירדן מארץ - ישראל . יחסו החצוי לציונות נמשך גם לאחר שובו לבריטניה : מצד אחד - הציע להגביל את מספרם של היהודים בארץ - ישראל , ומצד אחר התנגד למדיניות " הספר הלבן " שהטילה גזרות קשות על הישוב . לאחר סמואל מנה לתפקיד הנציב העליון בארץ בשנים 1925 - 1928 לורד הרפרט צ'רלס פלומר . פלומר נחשב צלליתו של המלחין והמנצח האוסטרי - יהודי , גוסטב מהלר , ברצף פעולות ניצוח . תפקידו של המנצח הוא להביא את הנגנים לפעול יחד כדי להגיע לביצוע המוצלח ביותר על פי פרשנותו את היצירה , תפקידו של המנצח בעיצוב אופיה וטעמה של התזמורת והמקהלה הוא רב . בישראל משמש המוסיקאי ההודי , זובין סהיח , זה שנים רבות כמנצח וכמנהל המוסיקלי של התזמורת הפילהרמונית הישראלית .

קודם  |  הבא